כג
כג ספוג אם יש לו בית אחיזה של עור שיאחזנו בוריח מקנחין בו ואם לאו אין מקנחין בוריט שכשאוחזו בידו הוא נסחט בין אצבעותיורכ ואף שאינו מתכוין לכך פסיק רישיה ולא ימות הוארכא ויש מי שאומררכב שאף כשיש לו בית אחיזה אי אפשר לקנח בספוג בלא סחיטה ואעפ"כ מותר שכיון שהסחיטה באה ע"י בית אחיזה אינה נקראת סחיטה אלא הרי הוא כמריק מים מצלוחית שאין בו משום מפרקרכג אבל כשאין לו בית אחיזה שהוא נסחט במקום אחיזת ידו אסוררכד:
הערות
- ריח. משנה קמג , א ורש"י ד"ה עור.
- ריט. משנה שם. טור ושו"ע סי"ז.
- רכ. רש"י שם ד"ה אין.
- רכא. גמ' שם. אף שהמשקה הנסחט מהספוג הולך לאיבוד (לקמן סכ"ד).
- רכב. ראב"ד בהשגות פכ"ב הט"ו. הובא במ"א סקי"ט.
- רכג. ומשום מכבס אין בו כדלעיל סכ"א וסי' שיט סי"ג. וראה לבוש סוף סי"ז.
- רכד. ראה לקמן סי' שלה ס"א: אם יש לספוג בית אחיזה שאין לחוש בו לסחיטה בפסיק רישיה במקום אחיזת ידו.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.