יט
יט צריך ליזהר שלא לשפשף ידיו במלחקסד מפני שהמלח נימוחקסה על ידיוקסו אבל מותר להשליך מים במלחקסז וליטול ידיו מהםקסח אע"פ שהמלח נמחה שם מאליוקסט ובלבד שלא ישפשפנו בידיו ובחורף צריךקע שלא ליטול ידיו כלל במים שיש בהם שלג או ברדקעא שהמה קלים להתרסק מהמלח ואם יטול יזהר שלא ידחקם בין ידיוקעב שלא יהא מרסק בידים.
ויש אומריםקעג שכל שהנימוח אינו בעין לבדו אלא מתערב בדבר אחרקעד אפילו מרסקו וממחהו בידים מותר ולכן מותר ליטול ידיו ולשפשפם במים שיש בהם שלג וברד או מלחקעה אע"פ שמרסקם וממחה אותם בידיו כיון שהם מתערבים במים שעל ידיוקעו וכן מותר אפילו לרסק בידים חתיכות שלג וברד שיהא נמחה וזב לתוך כוס של יין או מיםקעז מפני שטעם איסור הריסוק בידים הוא משום גזרה שמא יסחוט פירות העומדים למשקיןקעח לפי שהשלג והברד למימיהן הן עומדיםקעט וכיון שהוא מתערב בדבר אחר לא גזרוקפ לפי שאינו דומה לסחיטת פירותקפא העומדים למשקין שהמשקה הנסחט הוא בעין לבדו.
ויש להחמיר כסברא הראשונהקפב:
הערות
- קסד. טור בשם ספר התרומה סי' רלה. שו"ע סי"ב. וראה גם לקמן סי' שכג סי"ב. סי' שכו ס"י דעה ראשונה.
- קסה. טור בשם ספר התרומה שם. ט"ז סק"ט.
- קסו. וראה גם לקמן סי' שכו שם.
- קסז. ראה בדי השלחן סי' קכז סקי"ד.
- קסח. ט"ז שם.
- קסט. עיין מ"א סוס"י שכג .
- קע. אוצ"ל: ליזהר.
- קעא. רא"ש ו תוס' סופ"ד. טור ושו"ע סי"א.
- קעב. רבינו ירוחם שם. שו"ע שם.
- קעג. רמב"ן ורשב"א ו ר"ן שם סופ"ד בשם התוספתא שם סופ"ד.
- קעד. ב"י ד"ה אין מרסקין בדעתם.
- קעה. מ"א סקט"ז.
- קעו. משמעות המ"א שם.
- קעז. רמב"ן ורשב"א ור"ן שם. מ"א סקי"ג בשמם.
- קעח. משמעות ה רמב"ם פכ"א הי"ג כמובא ב מ"מ שם. רשב"א ו ר"ן שם סופ"ד.
- קעט. רשב"א ור"ן שם. וראה גם לקמן סי' שכו שם בדעה השניה.
- קפ. מ"א שם.
- קפא. ראה רשב"א שם.
- קפב. משמעות האחרונים לקמן ס"כ וטור ושו"ע סי' שכח סכ"ב ורמ"א סי' שכו ס"י עיין שלטי הגבורים פרק ה אות ג. וראה גם לקמן סי' שכו שם. סי' שכח שם. וראה שבת כהלכה פ"ז ביאורים אות א.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.