טז
טז השלג והברד וכל כיוצא בהם אסור לרסק אותםקלט בידיםקמ דהיינו לשברם לחתיכות דקותקמא כדי שיזובו מימיהןקמב משום שדומה למלאכה שבורא מים הללוקמג אבל נותן הוא לתוך כוס של יין או מים בימות החמה כדי לצננו והם נימוחים מאליהם ואינו חוששקמד וכן מותר להניחם בחמה או כנגד המדורהקמה במקום שאין יכולים להתחמם שם עד שתהא היד סולדת בוקמו והם נפשרים שם מאליהם.
ויש אומריםקמז שלא התירו אלא ליתן לתוך הכוס שהנימוח אינו בעין לבדו אלא מעורב ביין או במים שבכוסקמח אבל כשהנימוח הוא בעין לבדו אסור אפילו בדיעבדקמט מטעם שנתבאר בסי' שי"חקנ.
וכבר נתבאר שםקנא שהעיקר כסברא הראשונה אלא שלכתחלה נוהגין להחמיר:
הערות
- קלט. ברייתא נא , ב. טור ושו"ע ס"ט.
- קמ. ר"ן (כד, רע"א). טור וב"י סי' שיח ד"ה ואסור ליתן, וט"ז שם ס"ק כא, בביאור דעת המתירים שם, וראה גם לעיל שם סכ"ז.
- קמא. רש"י שם ד"ה ואין. שו"ע שם.
- קמב. ברייתא שם. שו"ע שם.
- קמג. רש"י שם ד"ה כדי. ר"ן ספ"ד. וראה גם לעיל סי' שיח סכ"ה: מפני שמוליד בשבת ודומה למלאכה שבורא מים הללו, וש"נ.
- קמד. ברייתא שם ורש"י ד"ה אבל. טור ושו"ע שם.
- קמה. ר"ן (כד, רע"א). וכדלעיל שם סכ"ז בדעת המתירים.
- קמו. עיין שו"ע סי' שיח סי"ד. לעיל שם סכ"ד.
- קמז. ספר התרומה סי' רלה. רא"ש סופ"ד בשמו. הובא ב"י ד"ה אין מרסקין. וכדעה הא' דלעיל סי' שיח סכ"ה-ו.
- קמח. ראה גם לעיל סי' שיח סכ"ו: שהוא מתערב ומתבטל ביין שבכוס ואינו בעין. וראה לקמן סי"ט, שיש אומרים שכשאינו בעין לבדו מותר אפילו לרסק בידים.
- קמט. משמעות הר"ן שם בדעת ספר התרומה. מ"א סקי"ד וסי' שיח סקמ"ב.
- קנ. סעיף כה: כמו משקין שזבו בשבת מפירות העומדים למשקין שאסורים משום גזרה שמא יסחוט הפירות.
- קנא. סעיף כז. ושם: ואפילו לכתחילה יש לסמוך במקום הצורך על סברא האחרונה (שהיא סברא ראשונה כאן).
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.