יח
יח מותר לערות בנחת מכלי לחבירו כדי שהפסולת והשמרים ישארו בשולי הכליקנב ובלבד שיזהר שכשיפסיק הקילוח ומתחילין לירד ניצוצות קטנות הנישופות באחרונה מתוך הפסולת אזי יפסיק ויניחם עם השמרים שאם לא יעשה כן הרי ניצוצות אלו מוכיחים שהוא בוררקנג אבל בתחלת העירוי כשאין הפסולת ניכר לאו בורר הואקנד.
ולכן מותר לקלוט שומן הצף על פי החלב שקורין (שמעטנע) מלמעלה וכשיגיע סמוך לחלב יניח קצת ממנה עם החלבקנה והוא ששומן זה צריך לאכלו בו ביוםקנו אבל אם אינו צריך לה אסור לטרוח משבת לחולקנז ואם חושש שיפסיד או יתקלקל מותר לעשותו ע"י נכריקנח מפני שאיסור הטורח וההכנה משבת לחול הוא שבות מדברי סופריםקנט ובמקום הפסד יש להתיר אמירה לנכרי בכל שבות מדברי סופרים כמו שנתבאר בסי' ש"זקס.
ואם רוצה לאכלו לאלתר אינו צריך להניח ממנה כלום עם החלב וכן המערה משקה מכלי לחבירו אינו צריך להפסיק כשיורדין הניצוצות שהרי מותר לברור אוכל או משקה מתוך הפסולת כשרוצה לאכלו או לשתותו לאלתרקסא כל שאינו בורר ע"י כלי אלא בידוקסב כמו שנתבארקסג וכאן אף שמערה מכלי לכלי מכל מקום עיקר הברירה נעשה ע"י ידיו ואינו חשוב בורר בכליקסד אלא כשמסננן בסודר או כפיפה וכיוצא בהןקסה:
הערות
- קנב. דבי רב פפא קלט, סוע"ב ורש"י ד"ה שפו. טור ושו"ע סי"ד.
- קנג. גמ' שם ורש"י ד"ה והאיכא. שו"ע שם. וראה טור.
- קנד. רש"י שם ד"ה ניצוצות (כהגהת הב"ח שם אות ו). ר"ן שם (נז, סוע"ב). מ"א סקט"ו. וראה פס"ד להצ"צ יג, ב.
- קנה. מ"א סי' תקי סקי"ג.
- קנו. מ"א שם. וראה שבת כהלכה פי"ד הערה י.
- קנז. תוספת שבת סקכ"ח בדעת המ"א שם. וראה גם לעיל סי' שב ס"י וש"נ.
- קנח. מ"א שם. וראה שבת כהלכה פי"ב הערה לו, שם באות כז ד"ה ויתכן.
- קנט. ראה רש"י קיד, ב ד"ה אסור.
- קס. סי"ב, ושם התיר (בשבות ממש) רק במקום הפסד גדול. וראה גם לקמן סי' שכא סוף ס"ו.
- קסא. ראה סידור (הלכתא רבתא לשבתא) לענין נפל זבוב או שאר פסולת לכוס או לקערה, וש"נ. וראה נעם אליעזר ע' קסו. שבת כהלכה פי"ב ביאורים אות ה.
- קסב. מ"א סקט"ו.
- קסג. סעיף א.
- קסד. מ"א שם ממשמעות לשון הרי"ף (נז, סוע"ב). וראה שבת כהלכה פי"ג הערה ט.
- קסה. כדלעיל סעי' יג, טז, יז.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.