טו
טו אבל אין מניחין כלי שיש בו דבר שאינו חם כל כך עד שתהא היד סולדת בו על גבי קדרה שהיא חמה כל כך שהעליון יכול להתחמם מחומה עד שתהא היד סולדת בוקעא והוא הדין על גבי מיחםקעב שהוא חם כל כך במה דברים אמורים כשהעליון לא נתבשל עדיין כל צרכו שיש בו משום בישול אף כשהוא חםקעג אבל אם נתבשל כבר כל צרכו אלא שנצטנן מעט אע"פ שאינו חם כל כך שהיד סולדת בו כיון שהוא חם קצת עד שהוא ראוי לאכול מחמת חמימותו כבר נתבארקעד שנוהגין להקל שאין בו משום בישול ומותר להניחו על גבי קדירה או על גבי מיחם לחממו הרבהקעה ואם הוא דבר יבש שנתבשל כל צרכו אפילו נצטנן לגמרי אין בו משום בישולקעו ומותר לחממו על גביהן אפילו שתהא היד סולדת בוקעז:
הערות
- קעא. רבה מח, א לפירוש המ"מ פ"ד ה"ו בדעת הרמב"ם וב"י סי' רנח בדעת הטור. שו"ע ס"ו. וראה לקמן סכ"ט (כפירוש תוס' ורא"ש), דהיינו אפילו רק להפשיר.
- קעב. קדרה – של חרס. מיחם – של מתכת (ראה רש"י נא, ב ד"ה קדרה).
- קעג. כדלעיל ס"י.
- קעד. סעיף ט.
- קעה. משמעות המ"א סקכ"א.
- קעו. כדלעיל רסי"א.
- קעז. מ"א סקכ"ג. ראה לקמן סכ"ד. וראה שבת כהלכה פ"ג ביאורים אות יח.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.