יא

הערות

1. קז. סמ"ק סי' רפא (ע' רפח). רא"ש פ"ג סי' יא. טור ושו"ע ס"ד. ולענין לחלוחית שעל התבשיל – ראה לקמן סי"ז. וראה בדי השלחן סי' קכד ס"ק לז. שבת כהלכה פ"ג הערה ז וביאורים אות ו.
2. קח. ראה תוס' לט, א ד"ה כל. הגהות מיימוניות פ"ט אות א. רבינו ירוחם ני"ב ח"ג (סט, ב). וכדלעיל ס"י בלח.
3. קט. משמעות טור ושו"ע ס"ד. רמ"א סט"ו. לבוש ס"ד. וראה לעיל בהלכות שהייה והטמנה בקצרה: ותבשיל שאין בו רוטב אפילו הוא קר דינו כחם.
4. קי. משנה קמה, ב. טור ושו"ע שם.
5. קיא. תוס' לט, א ד"ה כל. מ"א סקי"ד. וראה מהדו"ב לסי' רנט (ד"ה אבל) הטעם שאין בזה איסור משום הטמנה (והיינו הטמנת חתיכת התבשיל יבש בתוך מים רותחים אם כולה מתכסה שם).
6. קיב. רש"י קמה, ב ד"ה שורין. וראה מ"א סק"מ. לקמן סכ"ז.
7. קיג. וכ"ה לקמן סכ"ז. וראה לקמן סי"ח לענין מלח, שהמחמיר תבוא עליו ברכה. ובסידור (הלכתא רבתא לשבתא): אע"פ שאין בישול אחר בישול בדבר יבש, מ"מ אם חוזר ונמחה ממנו קצת יש בו משום בישול אחר בישול בלחלוחית המחוי אם היס"ב. ולכן צריך ליזהר במאד שלא להחם בשר או עופות צלוים או מבושלים אם יתחמם המוהל הנמחה מהם עד שהיס"ב משום איסור סקילה וכרת ח"ו. וכן שלא לשפוך בכ"ר שהיס"ב על צוקער, כי מאחר שהצוקער נמחה יש בו משום בישול.
8. קיד. משנה קמה, ב ורש"י ד"ה מדיחין. טור ושו"ע שם. ולענין בשר שור – ראה לקמן סי"ז.
9. קטו. ראה תוס' מ, ב ד"ה ושמע.
10. קטז. משמעות רש"י קמה, ב ד"ה וכל.
11. קיז. ר"ן שם (יט, א) ד"ה תנו רבנן מביא.
12. קיח. ר"י בתוס' לט, א ד"ה כל. מ"א סקט"ו.
13. קיט. סעיף יב.
14. קכ. תוס' שם. מ"א שם.
15. קכא. מ"א שם.
16. קכב. ראה תוס' מ, ב ד"ה ושמע. וראה גם לקמן סי"ט.
17. קכג. ט"ז סק"ח. וראה ט"ז סקי"ד.
18. קכד. תירוץ ב' בתוס' לט, ב ד"ה כל. משמעות הטור (שהקשה על הרא"ם) ושו"ע (ראה מ"א ס"ק יט).
19. קכה. מ"א שם.
20. קכו. תוס' שם אף לתירוץ הא'.
21. קכז. ראה לקמן סי' תקכז סי"ב: מין דגים קטנים הנקרא קוליית האיספנין שבשרן רך ביותר ומדיחין אותן במים חמין ועי"כ הם ראויים לאכלם חיים בלא בישול. וראה שבת כהלכה פ"א הערה פד.
22. קכח. משנה קמה, ב. טור ושו"ע שם.
23. קכט. רא"ש פ"ג סי' יז.
24. קל. רש"י שם ד"ה חוץ.
25. קלא. טור ושו"ע שם.
26. קלב. ראה רש"י שם ד"ה וקולייס. לט, א ד"ה שהדחתו. רמב"ם פ"ט ה"ב. טור ולבוש ס"ד. וראה לקמן סי' תקכז סי"ב גבי קולייס האיספנין: מדיחין אותן במים חמין ועי"כ הם ראויים לאכלן חיים בלא בישול ... שע"י הדחה זו הן מוכשרים לאכילה כמבושלים ממש. וראה שבת כהלכה פ"א ביאורים אות כא-כב.
27. קלג. רב יוסף קמה, ב ורש"י שם ד"ה חייב. רמב"ם שם.
28. קלד. ט"ז סק"ה.
29. קלה. הגהות מרדכי סי' תסז. רמ"א ס"ד.
30. קלו. משמעות הגהות מרדכי שם (שמציין למרדכי רמז שב).
31. קלז. ב"י סוד"ה וכתב הר"א בשם ספר הפרדס. מ"א סקט"ז. וראה פסקי אדה"ז ע' 202.
32. קלח. ט"ז סק"ה.
33. קלט. ס"ד וש"נ. וראה בדי השלחן סי' קל סקי"ב ד"ה מכה בפטיש אות ו (בסופו) ואות י.