כ
כ כשם שאסור לפתוח כל נקב משום גזרת תיקון כלי כמו שנתבאר למעלהקצט כך אסור לסתום כל נקבר מפני שהוא כמתקן כלירא לפיכך אסור לסתום נקב החבית אפילו בדבר שאינו מתמרח ואינו בא לידי סחיטה כגון שיסתום בצרור או בקיסםרב שהוכנו לתשמיש מבעוד יום שאין בהם משום איסור טלטולרג אבל אם מניח איזה אוכל וכל כיוצא בו בתוך הנקב כדי להצניעו ונמצא הנקב נסתם מותררד.
ומותר לתלמיד חכם להערים בדבר זה שיסתום הנקב באיזה אוכל או כל כיוצא בו ויאמר לכל רואה שאינו מתכוין אלא להצניעורה הואיל ואף אם יעשה בלא הערמה שיאמר שמתכוין לסתום אין כאן איסור אלא מדברי סופריםרו וגם כיון שהוא תלמיד חכם לא יבא לעשות בלא הערמהרז אבל לעם הארץ לא התירו להעריםרח שמא יבא לעשות בלא הערמהרט שלא יאמר כלל שהוא מתכוין כדי להצניעו אלא כדי לסתום הנקב ויש מתיריםרי בזה אף לעם הארץ ויש לסמוך על דבריהם להקל לתלמיד חכם שמותר לו להערים בדבר זה אף בזמן הזה שאין לנו תלמידי חכמים לענין שאר דבריםריא.
וכל זה לסתום הנקב בדבר שאין דרך לסתום בו אבל מותר לסתום בעץ שדרך לסתום בוריב דהיינו לסתום בברזאריג את הנקב העשוי להוציא בו יין אפילו אינו עשוי לפתחו ולסתמו תדיר אלא לעתים רחוקים מפני שאינו נראה כמתקן כלי בסתימה זו כיון שדרך הוא לעולם לסתמו בעץ זהריד אבל בדבר שאינו מתוקן לברזא אסור לסתום בו הנקב העשוי להוציא בו יין אם נאבדה הברזא אלא אם כן ע"י הערמה לתלמיד חכם כמו שנתבאר:
הערות
- קצט. סעיף ג.
- ר. רמב"ם פכ"ג ה"ג.
- רא. רש"י קלט, ב ד"ה ומנח. וכ"ה משמעות הרמב"ם שם. וראה ב"י סוד"ה אסור. וראה הגהות והערות שבטור השלם אות סו.
- רב. רמב"ם שם.
- רג. כדלעיל סט"ז וש"נ. ועיין מ"א סוף סקי"ו גבי שעוה והוא הדין הכא.
- רד. רמב"ם שם.
- רה. רב אשי שם. טור ושו"ע סי"א.
- רו. גמ' שם ורש"י ד"ה הערמה. לבוש סי"א.
- רז. רש"י שם.
- רח. טור (לאיניש דעלמא).
- רט. משמעות רש"י שם.
- רי. רמב"ם ומ"מ שם.
- ריא. מ"א סקי"ו. וראה לקמן סי' שלט סי"א וש"נ.
- ריב. בדק הבית בב"י סוד"ה אסור. מ"א סקט"ו.
- ריג. תוספת שבת סקכ"ה.
- ריד. ראה תהלה לדוד ס"ק טז-יח.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.