יז
יז אבל דלת של בית ושל בור ודותקמב או של כלים המחוברים בקרקע כגון לול של תרנגולים שהוא כלי ומחובר בקרקע אסור בין ליטול בין להחזיר שכל דבר המחובר בקרקע יש בו בנין וסתירהקמג לפיכך מה שנוהגים בסעודות גדולות בימות החמה ליטול החלונות ע"י נכרי לא יפה הם עושים שהרי בנטילה זו יש חיוב חטאת לישראל שהוא סותר על מנת לבנות שהרי עתיד להחזירן אח"כ וא"כ כשאומר לנכרי הרי זה שבות גמורקמד ואינו שבות דשבות שהתירוהו במקום מצטער כמו שנתבאר בסי' ש"זקמה.
ולהאומרים שסותר על מנת לבנות אינו חייב אלא אם כן דעתו שבנין האחרון יהיה יותר טוב מן הראשון כמו שנתבאר בסי' רע"חקמו אין בנטילת החלונות אלא איסור מדברי סופרים ולומר לנכרי הוא שבות דשבות שהתירוהו במקום מצטער.
לפיכך אין צריך למחות בהמקילין כיון שיש להם על מי שיסמכו אבל כל אדם יחמיר לעצמו כסברא הראשונה שהיא עיקר וגם צריך להזהיר לרבים שנכשלים שנוטלין רביעיות החלונות (שקורין קוואטיר"ן) מן החלונות ואינם יודעים שיש בזה איסור גדולקמז:
הערות
- קמב. ברייתא עירובין קב, ב.
- קמג. ברייתא וגמ' קכב, ב. שו"ע סי' שח ס"ט. ט"ז שם סק"ט וכאן סק"ה. וראה גם לקמן סי' תקיט ס"ד: שהמסלק צירים הללו מן חורם חייב משום סותר והמחזירם חייב משום בונה אפילו אינו תוקע בחזקה. אבל ראה לעיל סי' רנט ס"ז: מן התורה אין איסור אלא כשסותר גוף הבנין אבל לא כשסותר פתחו אלא שחכמים הוא שגזרו שלא לסתור דלתות של בנין המחובר לקרקע.
- קמד. ט"ז סק"ה. וכן דעת המ"א סי' שח סקכ"ב.
- קמה. סעיף יב. וראה לעיל סי' רעו סי"ז.
- קמו. ס"ב וש"נ.
- קמז. ט"ז שם.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.