ספרי כ"ק אדמו"ר הזקןשולחן ערוךאורח חיים חלק בהלכות שבתשיב הנצרך לנקביו במה מקנח בשבת ובו ט"ו סעיפיםח

ח

ח אסור לקנח בחרסלט אפילו בחול משום סכנהמ שלא ינתק שיני הכרכשתאמא ואפילו אם חרס חלקה כגון מאוגנימב כליםמג שהם חלקים ואינם מקרעים את הבשרמד אין לקנח בה בחול מפני שיש לחוש לכשפיםמה וכבר נתבאר בסי' ג'מו שבזמן הזה אין חוששים לכשפים אבל בשבת אם יש לפניו חרס חלקהמז וצרור יקנח בהחרסמח אף בזמן שהיה בה חשש כשפיםמט מפני שיש תורת כלי עליהנ שראוייה לכסות בה פי הכליםנא ולא יקנח בהצרור שהוא מוקצה שלא התירו לקנח בצרור ואבן אלא כשאין לו דבר אחר המותר בטלטול לקנח בונב:

הערות

  1. לט. שאינה חלקה (לעיל מהדו"ק סי' ג סט"ז. מהדו"ת שם ס"ח).
  2. מ. גמ' פא, ב. טור ושו"ע שם.
  3. מא. רש"י שם ד"ה משום סכנה. וראה גם לעיל מהד"ק סי' ג סט"ז. מהדו"ת שם ס"ח, ושם: או ינקב.
  4. מב. = אזני.
  5. מג. גמרא פב, א. ב"ח ד"ה אסור.
  6. מד. רש"י שם ד"ה באוגני כלים.
  7. מה. גמרא פא, ב. טור ושו"ע סי' ג סי"א.
  8. מו. מהדו"ק שם.
  9. מז. רפרם פב, א ורש"י שם ד"ה באוגני. טור ושו"ע ס"ה.
  10. מח. רב הונא שם. כן פסקו הרי"ף שם (לד, רע"א), והרמב"ם פכ"ו ה"ה, והרא"ש פ"ח סי' ב. טור ושו"ע שם. אבל אם יש לפניו חתיכת חרס שאינה חלקה וצרור יקנח בצרור (לעיל מהדו"ת סי' ג ס"ח).
  11. מט. מ"א סק"ד מב"ח שם.
  12. נ. גמרא פא, ב. רש"י שם פב, א ד"ה מקנח בחרס.
  13. נא. טור ושו"ע שם. וראה גם לעיל סי' שח סוף סכ"ט.
  14. נב. וראה לעיל מהדו"ת שם.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.