יא
יא מת המוטל בחמהסח ואין להם מקום לפנותוסט או שלא רצו להזיזו ממקומוע מותר לעשות עליו אהל עראי על ידי הערמה לצורך החיעא כיצד באים שני בני אדם ויושביםעב משני צדדיועג על גבי קרקעעד חם להם מלמטהעה מחום הקרקע שרתחו חמהעו זה מביא מטתו ויושב עליה וזה מביא מטתו ויושב עליה חם להם מלמעלה זה מביא מחצלת ופורסעז על גביועח לצלעט וזה מביא מחצלת ופורס על גביו זה זוקף מטתופ ומסירה משםפא ונשמט והולך לו וזה זוקף ומסיר מטתו ונשמט והולך לו ונמצאת מחיצה עשויה מאליהפב שהרי מחצלת זה ומחצלת זה גביהן סמוכות זו לזו ושני קצותיהן על הקרקע משני צידי המתפג שהתירו לעשות אהל עראיפד בשביל צער החי ולא בשביל המתפה ולכן הצריכו שישבו מתחלה עד שייחם להם מלמטה ואז יביאו מטות לישב עליהן אף שאין במטות צורך כלל לעשיית האהל כדי שיהא נראה שפריסת המחצלאות אינה כדי לעשות אהל על המת בחיבור שתיהן אלא כדי לפרוס כל אחד על עצמו להגן מפני החמה שהרי גם כשחם להם מלמטה הביא כל אחד מטתו וישבו עליהן ומטעם זה צריכים לזקוף ולהסיר מטתם משם ולעמוד פריסת המחצלאות כדי שגם בזה יהא נראה שפריסת המחצלאות לא היתה בשביל המת אלא להגן עליהם מפני החמה שהרי כשחם לו מלמטה הביא מטה וישב עליה וכשעמד זקפה והלך לופו:
הערות
- סח. רב הונא מג, ב.
- סט. רמב"ם פכ"ו הכ"ב. טור ושו"ע ס"ו.
- ע. רמב"ם שם. שו"ע שם.
- עא. טור וב"י ד"ה ומכל מקום. לבוש ס"ו.
- עב. גמרא מג, ב. טור ושו"ע ס"ו.
- עג. רמב"ם שם. שו"ע שם.
- עד. רש"י שם ד"ה ויושבין.
- עה. גמרא שם. טור ושו"ע שם.
- עו. רש"י שם ד"ה חם.
- עז. גמרא שם. טור ושו"ע שם.
- עח. רמב"ם שם. טור ושו"ע שם.
- עט. רש"י שם ד"ה ופורסין.
- פ. גמרא שם. טור ושו"ע שם.
- פא. ב"י ד"ה היה, ומ"א סקי"ח, להרמב"ם שם.
- פב. גמרא שם. טור ושו"ע שם.
- פג. רמב"ם שם. שו"ע שם.
- פד. ראה לקמן סי' שטו ס"א ואילך.
- פה. טור וב"י ד"ה ומכל מקום. לבוש ס"ו.
- פו. ב"י ד"ה היה לדעת הרמב"ם שם.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.