א
שיא דין מת בשבת ושאר טלטול מן הצד ובו ט"ו סעיפים:
א אע"פ שהמת הוא מוקצה ואסור בטלטולא אעפ"כ אם הוא מוטל במקום שירא עליו מפני הדליקה מותר לטלטלו כדי להצילוב שהתירו חכמים איסור טלטול כדי שלא יבא לידי איסור חמורג לכבות את הדליקה מפני שהוא בהול על מתו שלא ישרףד.
ומכל מקום כל מה שאפשר לו לעשות יותר בהיתר צריך הוא לעשותה דהיינו אם יש לו דבר המותר בטלטול שלא לצורך גופו או מקומו כגון תינוק או ככרו או שאר אוכלין או כל כלי שמלאכתו להיתרז מטלטלו על ידו דהיינו שמניח דבר המותר על המת או אצלוח ומטלטל שניהם כאחדט.
ואם אין לו דבר המותר בטלטול אם המת מונח על המטה ויש לו עוד מטה אחרת הופכו ממטה זו למטה זוי ומזו לזו עד שיגיענו למקום המשומר מן הדליקה שזהו טלטול מן הצד והמטה לא נעשית בסיס למת הואיל ואין צריך אליה שכל עצמו אינו צריך אלא להטילו על גבי קרקעיא ואם אין לו מטה אחרת נושאו במטה זו או אפילו אם אינו מונח במטה מטלטלו טלטול גמור בידיו להצילו מן הדליקהיב:
הערות
- א. פשוט במשנה קנא, סע"א. ובגמ' מג, ב. וראה גם לעיל סי' שח ס"ח.
- ב. רבי יהודה בן לקיש מג, סע"ב ור' יוחנן מה, רע"א. טור ושו"ע ס"א.
- ג. אף למ"ד מלאכה שאינה צריכה לגופה אינה אסורה אלא מדברי סופרים (לעיל סי' רעח ס"ב). וראה גם לקמן ס"ה (שהוא איסור חמור יותר מכרמלית). לעיל סי' רסו קו"א ס"ק ב. סי' ערה קו"א ס"ק ב. לקמן סי' שלד ס"ב.
- ד. גמ' מג, סע"ב.
- ה. ב"י ריש הסי' ממשמעות רמב"ם פכ"ו הכ"א ורא"ש פ"ג סי' יט. וכ"ה משמעות השו"ע שם.
- ו. גמ' שם. רמב"ם שם. טור ושו"ע שם.
- ז. ב"י ד"ה וכתב עוד, בשם הרמב"ן בתורת האדם. מ"א סקט"ו מגמ' קמב, ב.
- ח. מ"א סק"א.
- ט. והרי זה כאלו מטלטל את הדבר המותר בלבדו (ראה לעיל סי' שח סכ"ב. לקמן סי' שלד סוף סי"ח).
- י. ב"י שם ממשמעות הרא"ש שם סוס"י יט. שו"ע שם.
- יא. המאור פי"ז (מז, ב). חידושי הרשב"א מג, ב ד"ה מר סבר. מ"א סק"ב. וראה גם לעיל סי' רנט קו"א סק"ג.
- יב. רש"י שם ד"ה אי דליכא. רמב"ם שם. רא"ש שם. ר"ן שם (כ, ב) סוד"ה אמר. טור ושו"ע שם.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.