ט

ט אין ההיתר נעשה בסיס לאיסור אלא אם כן הניחו עליוצד בכוונהצה לאיזה צורךצו בין לצורך האיסור עצמוצז בשביל שיתיישב עליו בטובצח כגון מעות שעל הכר בין לצורך דבר אחר המותר כגון אבן שעל פי החביתצט אבל אם הניחו עליו בדרך אקראי שלא בכוונה לאיזה צורך שצריך לו שיהיה מונח עליו אלא כמו שרגילין להשים בתיבה חפצים אלו על אלו מפני שאין לו ריוח לפנות מקום לכל חפץ בשולי התיבה לא נעשה זה בסיס לזה ודינו כשוכחק ולכן מותר לטלטל המפה שעל השולחן אע"פ שהמנורה עומדת עליהקא לפי שאינו צריך לו שתהא המנורה על המפה אלא על השולחן ואינו מעמידה על המפה אלא מפני שאי אפשר לו לפנות מקום להמנורה בגוף השלחן עצמו או מפני שאינו חושש לפנות לה מקום ולפיכך לא נעשית המפה בסיס להמנורה ולא נאסרה בטלטול:

הערות

  1. צד. מ"א סק"ו, וכדעת השואל בכתבי מהרא"י ח"ב סי' קצג, ע"פ רש"י קמב, ב ד"ה בשוכח.
  2. צה. ראה רש"י קכה, ב ד"ה בשוכח.
  3. צו. אבל אם אין לו שום צורך לא נעשה בסיס – ראה רז"ה שם (נז, ב). וראה גם לקמן סי' שיא סוף ס"א. לעיל סי' רנט קו"א סק"ג.
  4. צז. רז"ה שם. וראה גם לעיל סי' רעז רס"ו.
  5. צח. מהרא"י שם. מ"א שם.
  6. צט. לכיסוי, כדלעיל רס"ו. וראה לעיל סי' רנט סוף ס"ג.
  7. ק. מהרא"י שם. מ"א שם.
  8. קא. ט"ז סק"א, לדעת השואל במהרא"י שם (שהמ"א ורבינו פסקו כמותו). וראה גם לעיל סי' רעז ס"ו.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.