עג
עג גרף של רעי ועביט של מי רגלים אע"פ שמותר להוציאם לאשפה לפנותם שם אסור להחזירם לביתתקפז לפי שאסורים בטלטול אף כשהם ריקנים מפני שהם מאוסיםתקפח כל כך עד שאינם ראויים אפילו לכסות בהם כליתקפט ולא התירו מוקצה מחמת מיאוס אלא אם כן ראוי לכסות בו כליתקצ כמו שנתבאר למעלהתקצא ואם צריך להחזירם כדי לחזור ולפנות עליהם היום מותר להחזירם ע"י שיתן לתוכם מיםתקצב המותרים בטלטול דהיינו שהם ראויים עדיין לבהמה אף כשהם בתוך העביט או הגרףתקצג ואע"פ שלא התירו לטלטל דבר האסור בטלטול ע"י שיטלטל עמו דבר המותר בטלטול אלא במת בלבד כמו שיתבאר בסי' שי"אתקצד מכל מקום כאן שהוא צריך לחזור ולפנות עליהם היום הקילותקצה משום כבוד הבריותתקצו והוא הדין אם צריך לחזור ולהוציא בהם צואהתקצז היום.
ויש מתיריןתקצח להחזירם לבית בכל ענין ע"י נתינת מים לתוכם אע"פ שאינו צריך לחזור ולפנות עליהם היום ולא להוציא בהם צואה.
ויש להחמיר כסברא הראשונה ומכל מקום במקום הפסד כגון שהגרף הוא חשוב קצת ויש הפסד אם יניחנו באשפה ויגנב משם יש לסמוך על סברא האחרונהתקצט:
הערות
- תקפז. ממימרא דשמואל ביצה לו, ב ורש"י ד"ה נותן. טור ושו"ע סל"ה.
- תקפח. רש"י שם.
- תקפט. ב"ח ד"ה אע"פ. מ"א סק"ס.
- תקצ. ר"ן (סו, ב) ד"ה אמר.
- תקצא. סעיף ב.
- תקצב. שמואל ביצה שם. טור ושו"ע שם.
- תקצג. רשב"א ביצה שם. ב"י שם. מ"א שם.
- תקצד. ס"ז וש"נ.
- תקצה. רבינו ירוחם נתיב ד ח"א (כט, ד). וכן כתב מהר"י אבוהב סי' תקיח ד"ה מותר להוציא, בשם הרשב"א ביצה לו, ב ד"ה וכי, הובא בב"י ד"ה אע"פ. מ"א סקס"א בשם יש"ש ביצה פ"ה ס"ד.
- תקצו. ראה מ"א סקנ"ט.
- תקצז. מ"א סקס"א בשם יש"ש שם.
- תקצח. מהר"י אבוהב שם (הובא ב"י שם) בשם הרא"ש ביצה פ"ה סי' א. מ"א שם מסתימת לשון השו"ע.
- תקצט. ראה אליה רבה סקע"ז. וראה גם לעיל סוף סכ"ב (במקום הפסד מרובה).
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.