עב
עב כל דבר מטונף כגון רעי וקיא וצואה בין של אדם בין של תרנגולים וכיוצא בהם אם היו בחצר שהוא דר בהתקעג דהיינו חצר לפני הבית או שאצל הבית שהוא יוצא ונכנס לתוכה תדיר שזהו מקום שמקפידין עליו שלא יהא בו טינוףתקעד מותר להוציאם לאשפה או לבית הכסא אפילו בידיו ממש בלא כליתקעה וזה הוא הנקרא בכל מקום גרף של רעיתקעו וכן אם הם במבוי במקום דריסת הרגל מותר לסלקם לצדדיןתקעז.
אבל אם הם מונחים בחצר אחרת שאינו דר שםתקעח וכן אם הם בחצר שאחורי הביתתקעט שזהו מקום שאין מקפידים עליו אם יש בו טינוף אלא אם כן יושבים שם אבל כשאין יושבים שם אין מקפידין אף שנכנסים ויוצאין שם הואיל ואין נכנסין ויוצאין שם תדיר לפיכך אסור להוציאם משם אלא אם כן יושב שםתקפ ואם ירא מפני התינוק שלא ילך שמה ויתלכלך בהם מותר לכפות עליהם כליתקפא שהכלי ניטל אף בשביל דבר שאינו ניטל בשבתתקפב כמו שנתבאר בסי' רע"זתקפג ואף אם הם בחצר שדר בה אלא שהם בחלק המוקצה מהחצר לאשפה או לתרנגולין אסור להוציאם משםתקפד.
ואם גרף של רעי עומד במקום שאין מקפידים עליו כשהוא עומד כך אלא שהוא מלא ואי אפשר לפנות עליו שם מותר להוציאו ולהחזירו בדרך שיתבארתקפה משום כבוד הבריותתקפו:
הערות
- תקעג. רמב"ם פכ"ו הי"ג, מסוגיית הגמ' קכא, ב וכגירסת הרי"ף שם (מה, ב) ורא"ש פט"ז סי' יא. טור ושו"ע סל"ד.
- תקעד. ראה מ"א סקנ"ח.
- תקעה. רב אשי שם ורש"י ד"ה בצוציתא וביצה לו, ב. טור ושו"ע שם.
- תקעו. רמב"ם שם. וראה גם לקמן סי' שכג ס"ט. סי' שלה ס"ד. סי' שלח ס"ט. סי' תקיח ס"י.
- תקעז. מ"א שם.
- תקעח. רמב"ם שם. רי"ף שם. טור ושו"ע שם.
- תקעט. מ"א שם.
- תקפ. משמעות המ"א שם.
- תקפא. משנה קכא, א וכדמפרש בגמ' שם ע"ב. טור ושו"ע שם.
- תקפב. ראה רש"י במשנה שם ד"ה על גבי הנר.
- תקפג. ס"ח וש"נ.
- תקפד. ב"י סוד"ה צואה.
- תקפה. סעיף עג.
- תקפו. מ"א סקנ"ט.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.