נז
נז וכן פשתן סרוק וצמר מנופץ שמניחים בעלי הקרחה בראשיהם כדי שיהיו נראים כבעלי שערתסז אע"פ שלא חשב עליהם שיהיו מיוחדים לכך אלא הניחם על ראשו דרך מקרה פעם אחת בחול מותר לטלטלם בשבתתסח להניחם בראשו או לצורך אחר ואין צריך לומר אם חשב עליהם מבעוד יום שיהיו מיוחדים לכך אע"פ שלא הניחם בראשו מעולם או אפילו לא חשב עליהם שיהיו מיוחדים ועומדים לכך אלא חשב עליהם מבעוד יום להניחם בראשו למחר בשבת בלבד ולמוצאי שבת יסירם ממנו ויעשה לו אחרים ואין צריך לומר אם עשה בהם מעשה מבעוד יום להכינם לכך כגון שצבען לנוי וכרכן במשיחהתסט.
וכל זה להניחם בראשו בביתו אבל לצאת בהם לרשות הרבים יש אוסריןתע אלא אם כן עשה בהם מעשה שצבען או שכרכן ואם לאו לא יצא בהם אלא אם כן הניחם בראשו פעם אחת מבעוד יום אבל מחשבה וייחוד אין מועילים אלא לענין טלטול ולא לענין הוצאהתעא לפי שכיון שלא הניחם בראשו מבעוד יום וגם אין בהם מעשה המוכיח שהם מתוקנים לכך הרי זה נראה כמערים להוציאם בראשותעב משא"כ בפשתן וצמר שעל גבי המכה הרי מכתו מוכחת עליו שהוא צריך להם ואינו נראה כמערים אע"פ שלא הניחם עליה מבעוד יוםתעג:
הערות
- תסז. פירוש ר"ח בברייתא נ, א. הובא גם בתוס' שם ד"ה בפקורין. רשב"א שם בשם רב האי גאון. הובאו גם בב"י סוס"י שא.
- תסח. תוס' שם ד"ה אבל. ועיין לעיל סי' שא סס"ב.
- תסט. כדלעיל סנ"ו וש"נ.
- תע. רבי יונה הובא בר"ן (כג, א). ב"י ד"ה וכן פשתן. וראה גם שו"ע סי' שא ס"נ.
- תעא. מ"א סקמ"ו. וראה לעיל סי' שא סס"ב.
- תעב. ראה ר"ן שם. מ"א שם.
- תעג. עיין ב"י סוס"י שא, ומ"א שם סקס"ב, מה שכתבו בשם הגהות מיימוניות פי"ט הט"ז אות ג בשם ר"י.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.