נו
נו פשתן סרוק וצמר מנופץ שנותנים על המכהתנו אע"פ שלא חשב עליהם שיהיו מיוחדים למכתו אלא הניחם על מכתו דרך מקרה קודם השבת והסירם ממנה לאלתרתנז מותר לטלטלם בשבתתנח ליתנם על מכתותנט או לצורך אחר לפי שדברים אלו דרכם לייחדם למכה לכן הוכנו לכך בהנחה בעלמא וירד עליהם תורת כליתס.
ואין צריך לומר אם חשב עליהם מבעוד יוםתסא שיהיו מיוחדים לתתם על המכהתסב אע"פ שלא נתנם עדיין מעולם על המכה או אפילו לא חשב עליהם שיהיו מיוחדים ועומדים למכתו אלא חשב עליהם מבעוד יום להניחם עליה למחר בשבת בלבד ולמוצאי שבת ישליכםתסג ואין צריך לומר אם עשה בהם מעשה מבעוד יום להכינם לכך כגון שצבעם בשמן וכרכן במשיחהתסד.
ואין איסור בהנחתם על גבי המכה בשבת משום רפואה שגזרו עליה משום שחיקת סממנים כמו שיתבאר בסי' שכ"חתסה לפי שהם אינם מרפאים ואין מניחים אותם אלא כדי שלא יסרטו הבגדים את המכהתסו:
הערות
- תנו. ברייתא נ, א לפרש"י שם ד"ה פקורין וד"ה בציפא.
- תנז. ברייתא שם ורש"י ד"ה ואם, ותוס' ד"ה אבל וד"ה ואם, דהיינו כרב אסי לעיל סנ"א.
- תנח. ראה תוס' שם ד"ה אבל. וראה גם לעיל סי' שא סי"ח.
- תנט. טור ושו"ע סכ"ד.
- תס. כדלעיל סנ"א וסנ"ג.
- תסא. כשמואל ורשב"ג דסעיף נ, שכתבו התוס' שם ד"ה לא, ורא"ש פ"ד סי' ח, דהוא הדין הכא. שו"ע שם.
- תסב. שו"ע שם.
- תסג. כמו שנתבאר לעיל סוף ס"נ בשם ר"ן מפירוש רש"י.
- תסד. שם בברייתא. טור ושו"ע שם.
- תסה. ס"א. וראה גם לעיל סי' שא סי"ט.
- תסו. רש"י שם ד"ה בזמן. טור ושו"ע שם. וראה גם לעיל שם סי"ח. לקמן סי' שכח סכ"ט. וראה גם סל"א.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.