נג
נג אסור לטלטל בקעת עץ או אבן לכסות בהם פי החבית או לסגור בהם את הדלת או להכות בהם בברזא לסתום הנקב שבחבית אף אם כבר נשתמש בהם תשמיש זה פעמים רבות בחול וגם חשב עליהם מבעוד יום להשתמש בהם תשמיש זה בשבת אין זה מועיל כלום אלא אם כן ייחדם לכך לעולםתלג שאז ירד עליהם תורת כליתלד ע"י שנתייחדו לתשמיש זה לעולם אבל מה שייחדם לתשמיש זה לשבת זו בלבד אין זה מוריד עליהם תורת כלי אלא אם כן עשה בהם שום מעשה של תיקוןתלה המוכיח שהם מוכנים ועומדים לכךתלו שאז מותר לטלטלם לצורך אותו דבר שהוכנו לו אבל לא לצורך אחרתלז.
במה דברים אמורים בכיסוי פי החבית וסגירת הדלת והכאה בברזא וכיוצא בדברים אלו שאין דרכם של עץ ואבן לייחד אותם לכך אבל אם חשב עליהם להשתמש בהם למחר תשמיש שדרכם לייחד אותם לתשמיש זה כגון שחשב על האבן לפצוע בה אגוזים למחר אע"פ שלא ייחדה לכך אלא לשבת זו בלבד מותר לטלטלהתלח גם לכל צרכיותלט לפי שכיון שהיא ראויה להתייחד לכך לעולם ודרכה בכך לפיכך די לה בהכנה קלה להכינה לכך דהיינו במחשבה לשבת זו בלבדתמ או אם נשתמש בה כבר תשמיש זה מבעוד יום אפילו פעם אחת בלבד הוכנה לכך אע"פ שלא חשב עליה לשבת זותמא:
הערות
- תלג. תשובת הרשב"א ח"א סי' תשנז. וגם הר"ן פ"ד דשבת (כג, א) ד"ה ונשאל (שחלק על הרשב"א) מודה בהא, ע"ש.
- תלד. ראה רש"י מח, א ד"ה מוכין. ר"ן שם (כב, א) ד"ה בעא.
- תלה. מרדכי רמז תטז בשם רבינו ברוך. הובא בב"י ד"ה חריות. וראה גם רמב"ן במלחמות שם (מט, א). מ"א סקמ"ב.
- תלו. משמעות הרמב"ן שם. וכ"מ מלשון המ"א שם.
- תלז. משמעות הרמב"ם פ"כ ה"א. וראה רמב"ן ומרדכי שם. תהלה לדוד ס"ק ל. מנחת יצחק ח"ה סי' קכט וח"ח סי' כג.
- תלח. ר"ן (כג, א) ד"ה ונשאל. שו"ע סכ"ב.
- תלט. ראה לעיל סנ"א: לצורך מקומה או לצורך עצמה כדין כלי שמלאכתו להיתר.
- תמ. ר"ן שם. שו"ע שם. מ"א סקמ"ג. וראה גם לעיל ס"נ.
- תמא. ב"י סד"ה חריות, והביא ראיה ממשנה סה, א פורפת כו'. וראה גם לעיל סנ"א וש"נ.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.