מג
מג סנדלים שבימיהם היו להם שתי רצועות קבועות בשני צדדיהם אחת בצד פנימי לבין שני רגלים ואחת לצד חוץשנה וכורכים שתי הרצועות על הרגל למעלה להחזיק שני צידי הסנדל על רגלו מפני שלא היה עור בסנדליהם אלא בצדדי הסנדל בלבד אבל מלמעלה היה פתוח לגמרי לפיכך היו צריכים שתי רצועות להחזיק שני צדי הסנדל על רגלושנו ואם נפסקה אחת מהן אי אפשר לילך בו עד שיתקננושנז ואעפ"כ מותר לטלטלו אף אם נפסקה עם מקום קביעותה מפני שעדיין יש תורת כלי עליושנח הואיל והוא ראוי לחזור ולתקנושנט.
במה דברים אמורים כשנפסקה הפנימיתשס של בין הרגלים שאם יתקנוה אין תיקונה נראהשסא אבל אם נפסקה החיצונה אין דרכה לתקנה מפני שתקונה נראה לכל וגנאי הואשסב ולפיכך בטל הסנדל מתורת כלי ואסור לטלטלושסג ואינו דומה לשברי שאר כלים שמותרים בטלטול הואיל והם ראויים לכיסוי כליםשסד אבל הסנדל אין דרכו לכסות בו כלים מפני מאיסותושסה:
הערות
- שנה. רש"י קיב, א ד"ה דאי.
- שנו. רש"י שם ד"ה איפסיק. מ"א סקכ"ח.
- שנז. מ"א שם.
- שנח. טור ושו"ע סט"ו.
- שנט. ב"י ד"ה ומ"ש ובחצר. לבוש סט"ו.
- שס. רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן וכרבי יהודה בברייתא שם. טור ושו"ע שם.
- שסא. רש"י שם. ב"י שם. לבוש שם.
- שסב. רש"י שם. ב"י שם. מ"א שם.
- שסג. טור ושו"ע שם.
- שסד. כדלעיל סכ"ד וסכ"ט.
- שסה. ב"י שם בסופו. וראה מ"א סקכ"ח. וראה קובץ דברי תורה ח"ג ע' מב. יגדיל תורה (נ.י.) חמ"ה ע' קיא.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.