כב
כב מדוכה אם יש בה שום וכיוצא בו מדברים הנידוכים בה מותר לטלטלהקצב אף לצורך עצמהקצג אע"פ שהוא כלי שמלאכתו לאיסורקצד לפי שהמדוכה היא טפלה ובטלה להשום שבתוכה כמו שהקדרה טפלה להתבשיל שבתוכהקצה והרי זה כאלו מטלטל את השום בלבדו שמותר לטלטלו אף שלא לצורך כלל אבל אם נתן במדוכה ככר או תינוק או שאר דברים המותרים בטלטול שאין המדוכה טפלה להם אסור לטלטלה על ידי כן לצורך עצמה שבמת בלבד הוא שהתירו לטלטל מחמה לצל ע"י ככר או תינוקקצו וכיוצא בהם כמ"ש בסי' שי"אקצז.
ויש חולקים ואומריםקצח שהמדוכה או שאר כל כלי שמלאכתו לאיסור מותר לטלטלו לצורך הכלי עצמו ע"י ככר או תינוק או שאר דבר המותר בטלטולקצט ולא אמרו שלא התירו בטלטול ע"י ככר או תינוק לבד מן המתר אלא בטלטול מוקצה גמור האסור לטלטלו אף לצורך גופו ומקומו אבל כלי שמלאכתו לאיסור שאינו מוקצה גמור והקילו בו לטלטלו לצורך גופו או מקומו הקילו בו ג"כ לטלטלו ע"י ככר או תינוק אף לצורך הכלי עצמורא.
והעיקר כסברא הראשונהרב ומכל מקום במקום הפסד מרובה יש לסמוך על סברא האחרונהרג:
הערות
- קצב. ברייתא קכג , א.
- קצג. גמרא קכד, א. רא"ש בתשובה כלל כב סי' ח.
- קצד. רש"י קכג, א ד"ה ואם. וראה גם רש"י פא, א ד"ה מדוכה. רא"ש שם.
- קצה. רא"ש שם. וראה גם רשב"א שם קכג, א ד"ה הא דתנן. רז"ה רפי"ז דשבת (מז, א).
- קצו. רא"ש שם. כל בו סי' לא (לב, ג) בשם בעל ההשלמה (קכג, א).
- קצז. סעיף א.
- קצח. שם ברא"ש בשם ראב"ן. רשב"א שם בשם יש מי שפירש. שו"ע ס"ה.
- קצט. מ"א סקי"ג.
- ר. גמרא קמב, ב. טור ושו"ע סי' שיא ס"ה. לקמן שם ס"ז.
- רא. ראה רא"ש שם. הובא בב"י סי' שח ד"ה ומ"ש כלי. ט"ז סי' שיא סק"ה בדעת השו"ע. לבוש ס"ה.
- רב. ט"ז סק"ד וסי' שיא סק"ה. רז"ה שם.
- רג. משמעות שו"ע (שהובאה רק דעת היש מתירים). וראה גם לקמן סוף סע"ג. וראה סי' שלד סי"ח גבי דליקה.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.