לח

לח נכרים העושים גבינות בשבת מחלב שלהם והישראל רואה את החליבה והגיבון כדי שיהיה מותר לישראל לאכלןרפ ויוכל לקנותן אחר השבת לאכילה אף אם הישראל עומד בעדר חדש או חדשים והנכרי מתכוין בעשייתן בשביל למכרן לו בלבדו ולא לנכרים הרי זה מותר שמכל מקום הנכרי עושה לטובת עצמו ואין איסור כלל במה שהישראל עומד עליו במלאכתו בשבת (כיון שהנכרי במלאכת עצמו הוא עוסק)רפא שעדיין אין שם הישראל נקרא כלל על הגבינותרפב עד שיקנה אותן ממנו אחר השבת (ולפיכך מותר לומר לו שיעשה אפילו בשבת שמותר לומר לנכרי עשה מלאכתך אף אם מגיע מזה ריוח לישראל כמו שנתבאר לעילרפג).

הערות

  1. רפ. ראה שו"ע יו"ד סי' קטו ס"ב ברמ"א ובש"ך סק"כ.
  2. רפא. שו"ת מהר"ם מרוטנבורג (פראג) סי' קנה. רמ"א סכ"ב.
  3. רפב. מ"א סקל"ג.
  4. רפג. סל"ה (הנאה). וראה תהלה לדוד סי' רנב ס"ק י.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.