לז

לז נכרים המביאים עגלות מלאות תבואה בשבת לישראל שהם חייבים לו והישראל נותן להם מפתח אוצרו והם נושאים התבואה לאוצר ומודדים ומונים אותם שם בפני הישראל אין איסור בדבר שהנכרים במלאכת עצמן הם עוסקים כי אין התבואה של הישראל עד אחר שיחשוב עמהם אחר השבת ובשבת אינה אלא כפקדון אצלו והם מודדים ומונים את פקדונםערה.

אבל אם הביאו תבואה של ישראל אסור לומר להם לפנותה מהעגלות לתוך אוצרורעו אפילו בלא מדידה ומנין שהרי לישראל עצמו אסור לו לפנותה מדברי סופרים כמ"ש בסי' של"גרעז וכל דבר שאסור לישראל לעשות בשבת אפילו מדברי סופרים אסור לומר לנכרי לעשות בשבילורעח (ואפילו אם הם מעצמם באים לפנות לתוך אוצרו צריך למחות בידם שכיון שהתבואה שלו אם יראה וישתוק לדעתו הם עושים כמ"ש בסי' רנ"ברעט):

הערות

  1. ערה. אגודה ריש פרק קמא דשבת. רמ"א סכ"ב.
  2. רעו. מ"א סקל"ב.
  3. רעז. סעיף ה.
  4. רעח. כדלעיל ס"ו.
  5. רעט. סעיף י. וראה במצויין שם מסקנת רבינו במהדו"ב.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.