לה

הערות

1. רס. רמב"ן עה"ת שמות יב, טז. הגהות מרדכי רמז תנט. מ"מ פ"ו הכ"א. רמ"א ס"כ. מ"א סקכ"ט. וראה גם לקמן סי' שכה ס"ג. וראה לעיל סי' רסג קו"א סק"ח טעם ההיתר משום שאין בזה לא משום שליחות ולא משום ממצוא חפצך. אבל ראה לעיל ס"א בענין ודבר דבר.
2. רסא. ראה לעיל סי' רמה קו"א סק"ד, ממשמעות מ"א כאן סקכ"ט (אבל מסיים: ואף אם אין כן דעת המ"א). וראה גם לקמן סוף סל"ח (מגיע ריוח).
3. רסב. מ"א סוף סקכ"ט.
4. רסג. ראה לעיל סי' רנב קו"א סק"ה (ד"ה והנה לפי דעתו) שהוכיח כן (גם לדעת הש"ך דלקמן). ומסיק שם להחמיר כדעת הט"ז (רס"י רמד) עכ"פ במלאכות אחרות (חוץ מהדלקת הנר לעצמו) שעושה לצורך עצמו בבית ישראל בשל ישראל. אמנם ראה לעיל סי' רנב ס"י ובמצויין שם מסקנת רבינו במהדו"ב, שכשהנכרי עושה מעצמו ואין הישראל נהנה, אין צריך למחות בו אפילו כשהוא לצורך ישראל בבית ישראל ובשל ישראל.
5. רסד. ר"י בתוס' ב"מ צ, א ד"ה חסום, שאוסר אף בזה. רא"ש ב"מ פ"ז סי' ו. שו"ע סכ"א (לגבי בשר דלקמן). וראה גם לעיל סי' שה סוף סכ"ט. לקמן חו"מ הל' שאלה ושכירות וחסימה סכ"ט. וראה דברי נחמיה או"ח סו, ד.
6. רסה. לבוש סכ"א.
7. רסו. תוס' ורא"ש שם.
8. רסז. ש"ך יו"ד סי' רצז ס"ק ד (דלא כרמ"א שם ס"ד, ומ"א כאן ס"ק כט. ראה לעיל סי' רמה קו"א ס"ק ד ד"ה ועוד יש לפרש, וסי' רנב ס"ק ה ד"ה והנה לפי דעתו).
9. רסח. ראה תוס' שם.
10. רסט. לבוש שם. וראה גם לקמן סי' תנ ס"כ. וראה לקמן חו"מ שם.
11. ער. וראה גם לקמן סי' שכה סוף ס"ב.