לג
לג אם באו מים שוטפים ומפסידים נכסיו או שנתרועעו חביות של יין והולך לאיבוד מותר לקרות נכרי לשם אע"פ שיודע שבודאי יתקן הנכרי מעצמו את ההפסדרנ במלאכה גמורהרנא רק שיזהר שלא לומר לו שום רמז צווי לתקןרנב אבל מותר לומר לפניו כל המציל הפסד זה אינו מפסיד שכר טרחו שכמו שהתירו בדליקה לומר בפני נכרים כל המכבה אינו מפסידרנג כך התירו בכל הפסדרנד ויש אומריםרנה שלא התירו אלא בדליקה לבד והמיקל כסברא הראשונה בכל הפסד מרובה לא הפסידרנו:
הערות
- רנ. בה"ג הל' שבת פט"ז (יט, א). רא"ש פי"ו סי' י. טור ושו"ע סי' שלד סכ"ו. שו"ע כאן סי"ט. וראה תהל"ד סוף סקי"א.
- רנא. כי בשבות דרבנן – מותר אף לומר לו, כדלעיל סי"ב.
- רנב. כדלעיל ס"ז.
- רנג. ר' אמי קכא, א. וכדלקמן סי' שלד סכ"ז וש"נ.
- רנד. בה"ג שם. רא"ש שם. שו"ע שם.
- רנה. ס' התרומה סי' רמו. סמ"ג ל"ת סה (טז, ג). שו"ת רשב"א ח"א סי' תשפד וח"ד סי' רעז.
- רנו. ראה לבוש סוף סי"ט.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.