כו
כו מותר לטלטל האגרת בשבתרא ואין בה משום מוקצה אף אם אינה ראויה בשבת לעיקר הנאתה דהיינו לקרותה כגון שיודע שאין בה צורך הגוף שאסור אפילו לעיין בהרב מכל מקום ראויה היא להנאה אחרת כגון לצור על פי צלוחיתורג וכיוצא בזה ואף אם הובאה מחוץ לתחום בשבת אין בה משום מוקצהרד כמ"ש בסי' תקט"ורה ואף זה שהובאה אליו מחוץ לתחום מותר לו ליהנות ממנה אפילו בעיקר הנאתה דהיינו לקרותה אם אינו יודע מה כתוב בהרו ואינה דומה לשאר דבר הבא מחוץ לתחום שאסור לזה שהובא בשבילו ליהנות ממנו עד למוצאי שבת שהטעם הוא משום גזרה שמא יאמר לנכרי שיביא לו מחוץ לתחוםרז אבל באגרת לא שייך לומר כןרח ועוד שאגרת זו לא הובאה בשבילו כלל שהרי השולח שלחה בשביל עצמו ולא בשביל אותו ששלוחה אליורט.
(ואף אם שלחה בשבילו מכל מקום נכרי המביאה בשבת מחוץ לתחום מתכוין לעשות שליחותו של השולח ולא בשביל מי ששלוחה אליו ואינו דומה לישראל ששיגר פירות לחבירו מערב שבת ע"י נכרי ונתעכב והביאם בשבת שאסורים למי שנשתלחו אליו כמ"ש בסי' תקט"ורי לפי שכיון שהנכרי יודע שישראל זה שמוליך אליו הוא יאכל בשבת פירות הללו ולכך הוא מוליכם לו א"כ הוא מתכוין בהבאתו מחוץ לתחום בשביל הנאת גופו של זה ומטעם זה אף אם הנכרי מתכוין לטובת עצמו לקבל שכרו אסור כמ"ש בסי' תקט"וריא מה שאין כן באגרת שאין גופו של זה שהיא שלוחה אליו נהנה בשבת מגוף האגרת ואין הנכרי מתכוין בהבאתו מחוץ לתחום אלא למלאות רצון הישראל השולחו או בשביל טובת עצמו לקבל שכרו ולא בשביל זה ששלוחה אליו):
הערות
- רא. תוס' קטז, ב ד"ה וכ"ש.
- רב. כדלעיל סכ"ה.
- רג. תוס' שם.
- רד. הגהות מיימוניות הל' יו"ט פ"ב אות ל. ומרדכי ביצה רמז תרסה, בשם ראבי"ה סי' תשדמ.
- רה. סי"ד. וראה גם לקמן סי' שכה סי"א.
- רו. כדלעיל סכ"ה.
- רז. כדלקמן סי' שכה סי"א וסי' תקטו סעי' יא-יב וש"נ.
- רח. הגהות מיימוניות שם. הובא במ"א סוף סק"כ.
- רט. טור בשם ר"ת. לבוש סוף סי"ד.
- רי. סכ"ב, אך שם מתיר ליהנות אם לגוי היה שהות להגיע מבעוד יום, ע"ש הטעם. וראה שם סוף סכ"א.
- ריא. ראה שם סוף סכ"א.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.