ספרי כ"ק אדמו"ר הזקןשולחן ערוךאורח חיים חלק בהלכות שבתשז דיני שבת התלויים בדבור ובו ל"ח סעיפים:טז
טז
טז וכל זה כשמדבר על עצמו או לחבירו לעשות אחר השבת אבל לומר לנכרי לעשות בשבת אסור אף אם יוכל להמצא צד היתר לישראל לעשותוקיח כיון שעכשיו אין שם אותו צד היתר אבל אם יש שם צד היתר באמת שיוכל הישראל לעשות בהיתר אותו דבר עצמו שהנכרי עושה באיסור יש מתיריןקיט לומר לנכרי סתם בלשון שאין מוזכר בו בפירוש שיעשה באיסור והנכרי עושה מעצמו באיסורקכ כמ"ש בסי' רע"וקכא אבל אם אין שם צד היתר לישראל לעשות אותו דבר עצמו שהנכרי עושה לו אע"פ שיש צד ודרך שיוכל הישראל להגיע לאותו דבר שהנכרי עושה לו בלי שיעשה את המלאכה שהנכרי צריך לעשות באותו דבר עד שמגיע לישראל כגון שאומר לנכרי להביא לו מים לשתות מן הנהר אע"פ שיוכל הישראל לילך בעצמו לנהר ולשתות שם אין זה מועיל כלום להתיר האמירה לנכרי כמ"ש בסי' שכ"הקכב:
הערות
- קיח. ר"י בתוס' קכב, א ד"ה משקה (שחלק על ר"ת שהתיר בזה). ר"ן שם (מו, ב) ד"ה הלכך. משמעות רא"ש פט"ז סי"ב וטור סי' שכה (ראה ב"י שם ד"ה ומ"ש ור"ת). ר"ן פכ"ג (סד, ב) ד"ה תנו, בשם הרמב"ן שם קנא, א ד"ה הא. מ"א סקי"ב.
- קיט. שו"ת מהר"ם מרוטנבורג (פראג) סי' תקנח בשם ר"ת. הגהות מיימוניות פי"ב אות ה. הגהות מרדכי (פב, ד). רבינו ירוחם נתיב יב ח"ב (סז, ג). רמ"א לעיל סי' רעו ס"ג. מ"א שם ס"ק יא.
- קכ. ראה לעיל סי' רעו קו"א ס"ק ג, שלפי מה שחלקו על הר"ת (באופן הא') יש לפקפק גם בהיתר זה (באופן הב'), דמנא לן להמציא חילוקים שאין להם סמך בתלמוד, אלא דכיון שלא מצינו שיחלקו בפירוש גם בזה יש לנו לחלק כו' (ומ"מ לא פירש התם שמותר דוקא כשאין מוזכר בו בפירוש שיעשה באיסור).
- קכא. סעיף ט. ומסיים: ואין להורות היתר זה אלא לבני תורה אבל לע"ה אין להתיר שלא יתרגלו באמירה לנכרי וידמו דבר לדבר ויקילו יותר.
- קכב. סט"ז, שאסר בפשיטות ולא הביא כלל דעת ר"ת להתיר. וראה רמ"א שם ס"י.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.