טז

הערות

1. קיח. ר"י בתוס' קכב, א ד"ה משקה (שחלק על ר"ת שהתיר בזה). ר"ן שם (מו, ב) ד"ה הלכך. משמעות רא"ש פט"ז סי"ב וטור סי' שכה (ראה ב"י שם ד"ה ומ"ש ור"ת). ר"ן פכ"ג (סד, ב) ד"ה תנו, בשם הרמב"ן שם קנא, א ד"ה הא. מ"א סקי"ב.
2. קיט. שו"ת מהר"ם מרוטנבורג (פראג) סי' תקנח בשם ר"ת. הגהות מיימוניות פי"ב אות ה. הגהות מרדכי (פב, ד). רבינו ירוחם נתיב יב ח"ב (סז, ג). רמ"א לעיל סי' רעו ס"ג. מ"א שם ס"ק יא.
3. קכ. ראה לעיל סי' רעו קו"א ס"ק ג, שלפי מה שחלקו על הר"ת (באופן הא') יש לפקפק גם בהיתר זה (באופן הב'), דמנא לן להמציא חילוקים שאין להם סמך בתלמוד, אלא דכיון שלא מצינו שיחלקו בפירוש גם בזה יש לנו לחלק כו' (ומ"מ לא פירש התם שמותר דוקא כשאין מוזכר בו בפירוש שיעשה באיסור).
4. קכא. סעיף ט. ומסיים: ואין להורות היתר זה אלא לבני תורה אבל לע"ה אין להתיר שלא יתרגלו באמירה לנכרי וידמו דבר לדבר ויקילו יותר.
5. קכב. סט"ז, שאסר בפשיטות ולא הביא כלל דעת ר"ת להתיר. וראה רמ"א שם ס"י.