ספרי כ"ק אדמו"ר הזקןשולחן ערוךאורח חיים חלק בהלכות שבתשז דיני שבת התלויים בדבור ובו ל"ח סעיפים:ח

ח

ח מותר לומר לנכרי אחר השבת מדוע לא עשית דבר פלוני בשבת שעברה אע"פ שמבין מתוך דבריו שרצונו שיעשנו בשבת הבאהמב אין בכך כלום כיון שאומר לו כן בחול ואין באמירתו זו שום (רמזמג) ציווי לעשותה בשבת הבאהמד אלא שהנכרי מבין כן מעצמו (והוא שעשיית מלאכה זו היא בענין שאין צריך למחות כשרואה את הנכרי עושה אותה בשבת כגון שאין המלאכה נעשית בחפצים של ישראל והנכרי (אינו) שכירו של ישראל אלא רגיל לעשות לו בטובת הנאה עיין סי' רמ"דמה ורנ"במו):

הערות

  1. מב. ספר התרומה סי' רנב ובסימנים סי' רכב (שהתיר בזה אפילו בשכיר שנה). סמ"ג ל"ת סה (יט, ג) וסמ"ק ל"ת רפא (ע' שא). שו"ת מהר"ם מרוטנבורג סי' תקנט בהג"ה (בנכרי דעלמא שאינו שכירו). הגהות מיימוניות פ"ו אות א. שו"ע ס"ב.
  2. מג. ראה פמ"ג משב"ז סק"ב.
  3. מד. ראה לבוש סוף ס"ב. וראה מהדו"ב לסי' רמג (סד"ה והנה מהר"ם): אמירת מדוע אינה אזהרה וגערה אלא דרך שאלה כלומר כי בודאי לא היית מפסיד טרחך.
  4. מה. סעיף יא. וראה במצויין שם מסקנת רבינו במהדו"ב, שאפילו בשכיר שנה לכל המלאכות אין צריך למחות בעושה מעצמו ואפילו בחפצים של ישראל. משא"כ באומר לו מדוע לא עשית כו', ראה מהדו"ב שם (ד"ה והכי נמי וד"ה והנה מהר"ם) דנקטינן בזה לדינא כמהר"ם שם (ודלא כס' התרומה שם), שלא התיר אלא בעושה מעצמו ולא בשכירו, דע"י אמירה זו הוא כמוכרח קצת לעשות בשבת דוקא.
  5. מו. ס"י. וראה במצויין שם מסקנת רבינו במהדו"ב, שאפילו בחפצים של ישראל אין צריך למחות בעושה מעצמו.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.