כז
כז אסור להכריז בשבת על קרקע הנמכרת שכל מי שיש לו זכות עליה יבא ויגיד ואם לאו יאבד זכותורכא מפני שמה שאומר ואם לאו יאבד זכותו הוא כדן את הדיןרכב ואין דנין בשבתרכג ואף אם מכריז סתם כל מי שיש לו זכות יבא ויגיד שאינו כדן את הדין אף שיש תקנהרכד בעיר שאם לא יגיד בטל זכותו מכל מקום אסור משום ודבר דבר אלא שבמקום שנהגו להקל להכריז סתם אין למחות בידםרכה כי יש מקום לומר שזהו כצרכי רבים שמותר לדבר בהם בשבת שכל דבר שהוא תיקון המדינה והוא מזדמן תדיר נקרא צורך רבים כיון שהוא מזדמן תדיררכו ומטעם זה נקראו הדינין צורכי רבים לענין חולו של מועדרכז כמ"ש בסי' תקמ"הרכח ומה שאין דנין בשבת הוא משום שהוא שבות גמור כמ"ש בסי' של"טרכט ולא התירו שבות גמור לצרכי רבים אלא הדיבור בלבד כמו שנתבאר למעלהרל אבל במקום שאין שם מנהג זה אין לנהוג כן לכתחלהרלא:
הערות
- רכא. הריב"ש בתשובה סי' שפח וסי' שצ, ושכן הסכים הר"ן בתשובה (הועתקה שם סי' שצ). שו"ע סי"ג.
- רכב. שו"ת הריב"ש שם. מ"א סקכ"ו.
- רכג. כדלקמן סי' שלט ס"ג וש"נ.
- רכד. מכל מקום אינו כדן את הדין, ומכל מקום אסור משום ודבר דבר. ובמ"א סקכ"ו: שאין תקנה (שמכל מקום אסור).
- רכה. שו"ת הריב"ש שם. מ"א שם.
- רכו. שו"ת הריב"ש שם.
- רכז. ראה ירושלמי מו"ק פ"א ה"ב.
- רכח. סי' זה בשוע"ר לא הגיע לידינו, וראה טור ב"י ושו"ע שם ס"י.
- רכט. סעיף ג.
- רל. סעיף יב.
- רלא. שו"ת הריב"ש שם. מ"א שם.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.