לד

הערות

1. שלא. כ"ה בכל הדפוסים (שחסר ציון לסעיף לג).
2. שלב. ראה לעיל סי' רמד סי"א שאין להקל בשכיר שנה לכל המלאכות אלא בדליקה, ושם צויין למסקנתו במהדו"ב שגם שכיר שנה יש לו דין נכרי העושה מעצמו (בטובת הנאה להשלים קבלנותו), ודין העושה מעצמו יתבאר לקמן בסמוך.
3. שלג. סי' זה בשוע"ר לא הגיע לידינו, וראה שם בשו"ע ס"א (מתשובת הרשב"א ח"א סי' נט המובא בב"י שם בסופו. הובא גם כאן בקו"א סק"א).
4. שלד. מ"א ס"ק יד (שהשאיר בצ"ע מה שהתיר בשו"ע). אבל ראה מהדורא בתרא לסי' רמג (ד"ה והכי נמי) שמסיק כדעת הגהות מיימוניות (פ"ח אות ז) בשם מהר"ם מרוטנבורג (ושו"ע סכ"א) שהתיר. וראה מהדו"ב שם בסופו, שמסיק שאין צריך למחות אלא כשגוף הישראל נהנה כו', ומביא שם פירוש האליה רבה (ס"ק כב), שהמ"א שמחמיר כאן מיירי לענין לאכול הגבינות בשבת דהוי כנהנה.
5. שלה. ראה שם ס"ה לענין קבלנות, אבל ראה קו"א שם סק"ה בדעת מהר"ם מרוטנבורג (ושו"ע) בזה, שכשעושה מעצמו אין צריך למחות אפילו בביתו. וראה מהדו"ב שם שמסיק להלכה כמהר"ם מרוטנבורג בזה.
6. שלו. ס"י, אבל ראה בנסמן שם שבמהדו"ב חזר בו, ומסיק כמהר"ם מרוטנבורג ושו"ע בזה, שבעושה מעצמו אין צריך למחות אפילו כשרואה ושותק.