יא
יא מותר ליתן מרדעת על החמורעז בחצרעח מפני הצינהעט ובלבד שלא יצא בהפ כיון שאסור לקשרה לופא אבל על הסוספב ושאר הבהמותפג אסור ליתן מרדעת כלל אפילו בחצר מפני שנראה כאילו רוצה להטעינו משויפד וגם הוא טורח שלא לצורךפה כיון שאין לו צער מהצינהפו ואף שיש לו תענוג מחימום המרדעת לא התירו לטרוח בשבת בשביל תענוג הבהמה אלא בשביל צערהפז כמו החמור שיש לו צער מצינה אפילו בתקופת תמוזפח ובשעה שהקור גדול ואנו רואים שיש צער להסוס וכן בימות החמה אם הזבובים רבים ומצערים להסוס דינו כחמור ומותר להניח עליו מרדעתפט אבל אסור להניח אוכף על גבי החמור כיון שאינו מחממו ואין צריך לומר על גבי סוסצ ושאר בהמותצא שאינן צריכות חימום כלל.
ובהמה שהיה עליה אוכף או מרדעת אסור להסירן מעליהצב בין שהיא חמור או סוס או משאר בהמות מפני שזהו טורח שלא לצורךצג ואפילו אוכף שעל גבי חמור שבא מן הדרך ונתייגע וצריך להסירו מעליו לצננו לא יטלנו מעליו בידוצד שאף שיש לו קצת צער מחימום המשוי של האוכףצה מכל מקום מאיליו יצטנן כשינוחצו שהחמור טבעו קר שאף בתקופת תמוז קר לוצז אלא אם הוא רוצה לצננו מיד מתיר מתחתיו את החבל שהאוכף קשור בוצח ומוליך ומביא את החמור בחצר עד שיפול האוכף מאיליוצט:
הערות
- עז. רב חייא בר רב אשי נג, א. טור ושו"ע ס"ח.
- עח. רש"י שם ד"ה מהו. טור וב"י ד"ה ומותר ליתן.
- עט. רש"י שם. שו"ע שם.
- פ. רש"י שם. ב"י שם.
- פא. כדלעיל ס"ט.
- פב. סמ"ג ל"ת סה (יח, א). שו"ע שם.
- פג. ט"ז סק"ו.
- פד. ב"י ד"ה בסמ"ג (בסופו). ט"ז שם. מ"א סק"ג. וראה גם רש"י שם ד"ה איתיביה.
- פה. תוס' שם ד"ה מהו בשם ר"י.
- פו. ב"י שם. לבוש ס"ח. ט"ז שם.
- פז. כשמואל בגמ' שם, מרדעת מותר טרסקל אסור, וכפירוש ר"י בתוס' שם. וראה גם לקמן סי"ב.
- פח. גמ' שם.
- פט. ט"ז סוף סק"ו.
- צ. סמ"ג שם. טור ושו"ע שם. וראה ב"י שם שזה פשוט בגמ'.
- צא. ראה ט"ז סק"ו.
- צב. ברייתא שם ורש"י שם ד"ה איתיביה. סמ"ג שם. שו"ע שם.
- צג. ב"י שם (בסופו). וראה תהלה לדוד ס"ק ז.
- צד. ברייתא שם. טור ושו"ע ס"ט.
- צה. ט"ז סק"ז.
- צו. רש"י שם ד"ה כאן לחממה.
- צז. רב פפא שם.
- צח. הגהות מיימוניות פ"כ אות פ בשם סמ"ג שם. שו"ע שם.
- צט. ברייתא שם. טור ושו"ע שם.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.