ספרי כ"ק אדמו"ר הזקןשולחן ערוךאורח חיים חלק בהלכות שבתשג דיני תכשיטי אשה ובו כ"ד סעיפים:יט

יט

יט ויוצאת בפלפל^קנז ארוך^קנח שמשימה בפיה לריח הפה^קנט ובגרגיר מלח^קס שמשימה בפיה לרפואת חולי השיניים^קסא מפני שהם כתכשיטים לה^קסב ובלבד שלא תתקנם^קסג בפיה לכתחלה בשבת^קסד ואפילו אם נתנתם בפיה מערב שבת ונפלו בשבת לא תחזירם לתוך פיה^קסה מפני מראית העין שנראה כאלו היא מערמת ליתנם בפיה כדי להוציאה לרשות הרבים שאין הכל יודעים למה היא נותנתם בפיה^קסו.

אבל מוך שבאזנה ושבסנדלה מותרת לקשרו שם בתחלה בשבת ולצאת בו^קסז מפני שניכר הדבר למה נותנת שם המוך והכל יודעים שהיא צריכה לו ואינה מערמת כלל^קסח והוא הדין שמותר לקשור קש או תבן בתוך המנעל בתחלה בשבת ולצאת בו^קסט ואם המנעל סתום מכל צד מותר אפילו בלא קשירה כמו במוך.

וכל מה שמותר באשה כל שכן שמותר באיש^קע:

הערות

קנז. משנה סד, ב. טור ושו"ע סט"ו.
קנח. רש"י שם ד"ה פלפל.
קנט. גמ' סה, א. רש"י שם.
קס. משנה שם ורש"י שם ד"ה גלגל. טור ושו"ע שם.
קסא. גמ' סה, א ורש"י שם ד"ה לדורשני ורש"י במשנה שם.
קסב. ראה רש"י סב, ב ד"ה כשיש. וראה תוס' נז, א סוד"ה במה. וראה לעיל סי' שא רסכ"ה.
קסג. בקוה"ש הגיה "תתנם", וכ"ה במשנה שם.
קסד. משנה שם. טור ושו"ע שם.
קסה. תוס' סד, ב ד"ה ובלבד (הא'). טור ושו"ע שם.
קסו. תוס' שם.
קסז. ב"י ד"ה ובפלפל ממשמעות הרמב"ם פי"ט הי"א והי"ב. וכן כתב להדיא בהגהות מימוניות שם אות ע.
קסח. ראה תוס' שם בסופו גבי "פורפת על האבן כו'".
קסט. ב"ח ד"ה ומ"ש וכתב. אליה זוטא סק"ט.
קע. כשהוא תכשיט גם לאיש (ראה לעיל סי' שא ס"ו).

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.