א
שג דיני תכשיטי אשה ובו כ"ד סעיפים:
א לא תצא אשה לא בחוטי צמר ולא בחוטי פשתן ולא ברצועותא הכרוכיןב לה על ראשה גזירה שמא תזדמן לה טבילה בשבת ואם יהיה לה היתר לצאת בחוטין ורצועות אלו תלך בהם ג"כ לבית הטבילה ושם תצטרך לרפותם שלא יהיו מהודקים על ראשה שלא תהא חציצה בטבילהג ויש לחוש שמא תחלצם לגמרי מעל ראשהד ואחר הטבילה שמא תשכח שהוא שבתה ותביאם בידה לביתהו שלא תרצה לחזור ולקושרם על ראשה כי רגילות הוא אף בחול לפעמים כשחולצת תכשיטין קטנים חוץ לביתה לאיזה צורך אינה מקפדת לעולם לחזור וללבשם אלא נושאת אותם בידה לפעמים עד ביתה אבל אין רגילות כלל לעשות כן בתכשיטין גדולים כגון חגורה וסרבל שהם מעיקר המלבוש ואינה הולכת ממקומה עד שתחזור ותלבשם לפיכך אין חוששין שמא תביאם בידה לביתה אחר הטבילהז ואפילו נשים זקנות שאינן צריכות לטבילה (וכן הבתולותח) אסורות לצאת ברצועות וחוטין אלו שלא חלקו חכמים בגזרתם בין אשה לאשהט:
הערות
- א. משנה נז, א. טור ושו"ע ס"א.
- ב. משא"כ קלועין, כדלקמן ס"ב. וראה לקמן סט"ז.
- ג. רב נחמן בר יצחק אמר רבה בר אבוה שם בגמ'. וראה גם טור ושו"ע שם.
- ד. משמעות הגמ' שם. וראה לשון התוס' שם ד"ה במה. טור ושו"ע שם. וראה עולת שבת סק"ד.
- ה. תוס' שם.
- ו. כ"ה בתוס' שם. וראה לשון הגמ' שם וטור ושו"ע שם.
- ז. ר"י בתוס' שם כפי שהובא בר"ן שם (כה, ב) ד"ה וכתבו. מ"א סק"א.
- ח. באה"ט סק"א. וראה דברי נחמיה סז, א.
- ט. ט"ז סוף סק"ב. וראה גם לקמן סוף ס"ח.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.