לו
לו לא אסרו ליתן כנפי שוליה אפילו על כתיפיו אלא כשמתכוין להגביה הטלית שלא תלכלך בשוליה או שלא תקרעשצג או שלא תעכבהו מללכת במהרהשצד אבל אם כונתו להתנאות בזה כמנהג אנשי המקוםשצה שמתנאים בזה גם בחולשצו הרי זה מותר שזהו דרך לבישתם ואינו נראה כמשוי ואין צריך לומר שמותר לקפל קצוות שולי טליתו מכאן ומכאן על ידיו כדי להתנאותשצז ובלבד שאמצעית שוליה משולשלת למטה מכתפיו ומכסה רוב גופושצח.
וכל זה בטלית שהיא חתיכה אחת מרובעתשצט כמו טליתות של מצוה שלנות שאין בהם נקבים להוציא הידים מתוכם אבל מלבושים שלנו שהוא לבוש בהם ומוציא את הידים מתוכם מותר לתפוס בידים מקצת המלבוש אפילו בשוליו להגביה שלא יעכבוהו מללכת או שלא יתלכלך או שלא יקרעתא אבל לא יגביה הרבהתב (ח)תג כל אורך שוליה בענין שלא יהא רוב גופו מכוסהתד ולא יהיו דרך מלבוש כלל ואף אם אמצעית שוליו מכסה רוב גופו לא יגביה קצוות שוליו על כתפיו כיון שליש אומריםתה שיש בזה חיוב חטאת ולדברי הכל עכ"פ נראה כמשוי ואסור מדברי סופריםתו ואף שלבוש בו ומוציא ידיו מתוכו.
ומלבושים שלנו שנתעטף בהן ולא הוציא ידיו מתוכם אסור לתפוס קצתם בידיו להגביהם שלא יתלכלךתז אפילו אינו תופס בשוליהםתח:
הערות
- שצג. רב פפא קמז, א. רמב"ם פי"ט הי"ח. שו"ע סל"א.
- שצד. תוס' שם ד"ה מהו. טור ולבוש סל"א.
- שצה. רמב"ם שם. טור ושו"ע שם.
- שצו. ראה רש"י שם ד"ה מתנאה.
- שצז. משמעות הרמב"ם והשו"ע שם.
- שצח. כדלעיל סל"ה.
- שצט. שו"ע סל"א.
- ת. ב"י סוד"ה היוצא. לבוש סל"א.
- תא. שו"ע שם. וראה קו"א ס"ק ח (שיישב קושיות הט"ז). וראה לקמן סי' תריג ס"ח, שאסור רק במקום שיש חשש שיבוא לסחיטה.
- תב. מ"א סקמ"ד.
- תג. כאן צ"ל ציון הקו"א ולא כנדפס בטעות סל"ה (קונטרס השלחן בסופו).
- תד. ט"ז סקכ"ד. וראה קו"א שם.
- תה. לעיל סל"ה.
- תו. כדלעיל שם.
- תז. מ"א שם.
- תח. ראה קו"א שם בסופו.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.