כג
כג וכל זה בתכשיט שהוא דבר המותר לצאת בו ואין צריך שיהיה מחובר לכסות אלא משום גזירה שמא יפסק ויפול אבל אם חיבר לכסותו דבר שאינו עשוי לתכשיט אלא להשתמש בו שהוא דבר האסור לצאת בו אין חיבורו לכסות מתירו לצאת בו והרי הוא כתלוש ומופסק מהכסות דכיון שהוא עשוי להשתמש בפני עצמו ואינו משמש כלום לאותו מלבוש שהוא אינו בטל לגבי אותו מלבושרפה אע"פ שהמלבוש חשוב הרבה ממנו כמ"ש למעלהרפו.
במה דברים אמורים כשדבר זה שחיברו לכסות הוא חשוב קצת נגד הכסות אבל אם אינו חשוב כלל נגד חשיבות הכסות כגון מטפחת שמקנחין בו את האף (שקורין פאצילי"ש) הרי היא בטילה לגבי הכסותרפז אם היא תפורה לו בב' תכיפותרפח שב' תכיפות חשובין חיבור לענין כלאיםרפט (ולענין שבת עיין סי' ש"מרצ) אבל אם היא תפורה לחגורה אסור לצאת בו שנגד החגורה היא חשובה ואינה בטלה אליהרצא ואין צריך לומר אם קשורה שם אפילו בקשר של קיימארצב ואף אם רוצה לחגור שם במטפחת זו על גבי החגורה או תחתיה אין זה מועיל כלום שאין יוצאין בב' חגורות זו על גבי זורצג כמו שיתבאררצד ומי שרוצה לישא עמו מטפחת זו אין לו תקנה אלא אם כן יקשרנה בראש החגורהרצה (מערב שבתרצו) בקשר של קיימארצז שאז נעשית כחגורה אחת ארוכה ויחגור את עצמו בכולה כל זמן שהולך ברחובחצר וכן אסור לצאת במטלית שקושרין בפתילין של כובע לקנח בה עיניורצט מפני שאינה בטלה לגבי הכובע:
הערות
- רפה. שו"ת הרשב"א ח"ג סי' רסב. שו"ת מהר"ם (פראג) סי' תקלב הובא במדרכי סי' שנ והגהות מיימוניות פי"ט הי"ח אות ד. וכדלקמן סמ"ה וש"נ.
- רפו. סעיף ח.
- רפז. שלטי הגבורים ל, ב אות ב בשם ריא"ז. הובא (בחלקו) ברמ"א סכ"ג. ט"ז סקי"ד.
- רפח. שלטי הגבורים שם. ט"ז שם. מ"א סקל"ד.
- רפט. משנה כלאים סופ"ט. טור ושו"ע יו"ד סי' ש ס"ב.
- רצ. סעיף יב.
- רצא. ב"ח ד"ה בני מלכים. מ"א שם.
- רצב. ט"ז סקי"ד.
- רצג. ט"ז שם.
- רצד. לקמן סמ"ב.
- רצה. ט"ז שם.
- רצו. שבשבת אסור לקשור קשר של קיימא, כדלקמן סי' שיז סעי' א-ג.
- רצז. ט"ז שם, לגירסת תוספת שבת סוף סקמ"ז. וכדלעיל ס"ח (במפתח שבראש החגורה, שצ"ל קבוע שם עכ"פ לשבת בלבד).
- חצר. ט"ז שם.
- רצט. שלטי הגבורים שם בשם ריא"ז פ"ו ה"ד אות ג. מ"א סוף סקל"ד.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.