כב
כב וכל זה בזוג שהיה דרך בימיהם לעשותו לנוי לכל הבגדיםרעז של בני מלכים וכיוצא בהם מכסף וזהב ושאר כל אדם משאר מיני מתכותרעח ולכך לא רצו חכמים להטריח לפוסקו מערב שבת מכל הבגדים שהוא ארוג או תפור בהם ולגנות הבגדיםרעט אבל תכשיט שאין רגילין לחברו בבגד אסור לצאת בורפ אף על פי שארוג ותפור בבגד שגזרו עליו גזירה משום אינו ארוג ותפוררפא כיון שאין שם גנאי כלל אם יפסיקנו מהבגד שהרי אין רגילות כלל לחברו בבגד.
במה דברים אמורים בשאר מיני מתכת אבל של כסף או זהב מותר בכל עניןרפב ואפילו לתלותו בצוארו שכיון שמן הסתם תוקעין אותו יפה שלא יפול ויפסוק מחמת שדמיו יקריםרפג אין לגזור בו שמא לא יחברנו יפה בענין שיוכל ליפסק וליפול ולכן התירו לצאת במפתח של זהב או כסף התלוים בבגדו אף על פי שאין רגילות לתלותו שם ואסרו במפתח של שאר מיני מתכות כמו שנתבאר למעלהרפד לבד מטעם המבואר שם:
הערות
- רעז. תוס' נח, א ד"ה הב"ע (כמו העבד בחותם שאסרו בברייתא שם, וברמ"א סי' דש ס"א). שו"ת מהר"ם (פראג) סי' תקלב. הובא בהגהות מיימוניות פי"ט הי"ח אות ד ומרדכי שם רמז שנ. רמ"א סכ"ג. מ"א סקל"ג.
- רעח. תוס' שם ד"ה מאי.
- רעט. תוס' שם ד"ה הב"ע. מהר"ם שם. מ"א שם.
- רפ. תוס' שם. מהר"ם שם. רמ"א סכ"ג.
- רפא. תוס' שם.
- רפב. כדלקמן בסמוך, שלומדים מהא דמתירין מפתח של כסף וזהב לעיל ס"ח, אף שאין רגילין לעשותו לנוי.
- רפג. כדלעיל סוף סכ"א וש"נ.
- רפד. סעיף ח.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.