כ

כ מותר לאגוד סמרטוט על הרטייה או על שאר דברים שעל המכה ולצאת בו לרשות הרבים ויכול להתירו ברשות הרבים ולחזור ולקשרו שםרנב ואין חוששים כשמתירו בידו ברשות הרבים שמא ישכח ויביאנו בידו מטעם שיתבאר בסימן ש"גרנג אבל אסור לכרוך חוט או משיחהרנד על גבי הרטייה או שאר דברים שעל המכהרנה לפי שהחוט או משיחה חשוביםרנו קצת ואינם בטלים לגבי רטיה כמו אגוד של סמרטוט שאינו חשוב כלל שכשמתירו מהרטייה שאינו צריך לו עוד הרי הוא משליכו לארץ ולפיכך הוא בטל לגבי הרטייהרנז:

הערות

  1. רנב. תוספתא פ"ו ה"ג. רי"ף (ל, ב). רמב"ם פי"ט הי"ג. טור ושו"ע סכ"ב. וראה גם לקמן סל"א.
  2. רנג. סכ"ב וש"נ.
  3. רנד. תוספתא שם. רי"ף ורמב"ם שם. טור ושו"ע שם.
  4. רנה. מ"א סקל"א ממשמעות התוספתא ורי"ף ורמב"ם שם.
  5. רנו. רמב"ם שם. מ"א שם. ועד"ז הוא לקמן סל"ד. וראה מהדו"ב לסי' שא (ד"ה ושיטה) שביאר הטעם, שאין דרך המשיחה לשמש צורך לבישה רק מחמת מקרה המכה. וכתב (שם ד"ה אבל) שאפשר לפי"ז יהי' אסור גם בהא דלעיל סט"ו.
  6. רנז. מ"א שם.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.