ח
ח דבר העשוי לתכשיט וגם להשתמש בו כגון מפתחות נאות של כסף כמין תכשיטקח אע"פ שתלאן בשלשלת שבצוארוקט או בחגורתוקי או בשאר מקומות שבבגדיו כדי להתקשט בהן בלבד אסור לצאת בהן מפני שהרואה יאמר שלצורך תשמיש הוא מוציאןקיא ולא כדי להתקשט בו כלל.
ויש חולקין על זה ומתירין במפתחות של כסףקיב שכיון שאין דרך לעשות מפתחות של כסף הרי עיקר עשייתן משום תכשיט ואף שמשתמשים בו ג"כ מכל מקום כיון שעיקרו לתכשיט עשוי לו אינו נחשב לו כמשוי ומותר לצאת בוקיג וכן המנהג במקצת מדינות אלוקיד ובלבד שיהא בענין שאין לחוש בו שמא יפסוק ויפול לארץ וישכח ויביאנו בידוקטו וגם שיהא בענין שאין האשה יכולה לשלפה משם להראותה לחברותיהקטז או שאינה צריכה לשלפה משם שיכולה להראותו בעודו תלוי שם שאם לא כן אף לאיש אסור לצאת בה כיון שהוא תכשיט גם לאשהקיז (ועיין סי' ש"גקיח שעכשיו נהגו להקל בתכשיטין).
אבל אם הוא של ברזל או של נחושת אע"פ שתלאו שם לנוי כעין תכשיט אסור לצאת בוקיט מטעם שיתבארקכ ועוד שכיון שדרך הוא כן לעשות המפתח מברזל ונחושת הרי עיקרו נעשית לתשמישקכא ומשוי הואקכב ואסור לצאת בו אפילו אם הוא מחובר וקבוע לעולם בחגורהקכג או בשאר מקומות מבגדיו אפילו הוא קבוע שם בחוזק כל כך עד שאי אפשר להסירו משם לעולם בלי קלקול המקום שהוא קבוע בו שכיון שהוא עשוי לתשמיש בפני עצמו ואינו משמש כלום לאותו מלבוש שהוא קבוע בו אינו בטל לגבי אותו מלבושקכד והרי זה כאילו הוציאו בלבדו בלי אותו מלבושקכה ואע"פ שהמלבוש חשוב הרבה ממנו איננו טפל למלבוש בשביל כךקכו כיון שאיננו צורך המלבוש ולא תשמיש המלבוש והרי זה כאילו יוצא בטלית שאינה מצויצת כהלכתה שחייב חטאת מטעם זהקכז כמו שיתבארקכח.
ומכל מקום אם הוא קבועקכט בראש החגורה ועשוי (כעין זענקי"לקל לחגור בוקלא יש מתיריםקלב לפי שאז הוא משמש להחגורה ובטל אצלה ואע"פ שאינו קבוע שם אלא בשבת בלבדקלג) וכן נוהגין במקצת מדינות אלוקלד אבל אם הוא קבוע באמצע החגורה אין שום היתר בעולםקלה אלא אם כן הוא של כסף שאז עיקרו נעשית לתכשיטקלו.
וכן נדן של כסף שרגילין להתקשט בו מותר לצאת בוקלז והוא שלא יהא בה סכיןקלח וכן תיק של בתי עינים (שקורין ברילי"ן) אף שהוא עשוי מכסף לתכשיט אסור לצאת בו כשהבתי עינים בתוכוקלט לפי שאין הסכין והבתי עינים בטלים לגבי הנדן והתיק אע"פ שהם של כסף מפני שהסכין והבתי עינים הם עיקר שהרי אין אומרים נעשה סכין לנדן ובתי עינים לתיק אלא נעשה נדן לסכין ותיק לבתי עיניםקמ:
הערות
- קח. ירושלמי פ"ו סוף ה"א, לפירוש יש מפרשים שבהמאור (כח, ב), וברא"ש פ"ו סוף ס"י. דעה הא' בטור ושו"ע סי"א.
- קט. רא"ש שם (שבאשכנז נוהגין היתר בזה, משא"כ לדעת יש מפרשים).
- קי. שו"ת מהר"ם מרוטנבורג (פראג) סי' תקלב (שהקדמונים מצאו היתר, משא"כ לדעת יש מפרשים).
- קיא. רז"ה שם. רא"ש שם. טור ושו"ע שם.
- קיב. שו"ת מהר"ם שם. תשב"ץ סי' מט. הובא במרדכי רמז שנ. הגהות מיימוניות פי"ט הי"ח אות ד. דעה הב' בטור ושו"ע שם.
- קיג. לבוש סי"א. וראה העו"ב תשנד ע' 65.
- קיד. אור זרוע הל' שבת סי' פה אות ד. רא"ש שם. אגודה סי' פה. דרכי משה סק"ד.
- קטו. מהר"ם שם (מהא דלקמן סוף סכ"א וש"נ). ב"ח סוף ס"ח (דוקא כשקבוע בסוף החגורה בדרך תכשיט). אליה זוטא ס"ק יא. וכדלקמן סוף סכ"א וש"נ. ובכת"י: או שמא יצטרך להשתמש בו וישלפנו. עי' ר"ן (רפ"ו סד"ה וכתבו) בשם הרמב"ן (נז, א ד"ה עוד הביא). ועי' סי' שג סי"ז (ולקמן שם סכ"ג, לענין יציאה לחצר הבית עם מפתח בחגורה).
- קטז. ב"י ד"ה ומ"ש רבינו וכן. לבוש סי"א.
- קיז. ב"י שם.
- קיח. סעיף כג. ובכת"י: מיהו לפי המנהג שיתבאר בסי' שג סי"ח (ולקמן שם סכ"ג) יש להקל בכל ענין עי' שם (גם אין לחוש שמא יצטרך להשתמש בו, לדעת בעל התרומה (סי' רמ, שעכשיו שאין לנו רה"ר לא גזרו), שיתבאר שם).
- קיט. מהר"ם שם. טור ודעה הא' ברמ"א סי"א. ובכת"י: ( כדרך שרגילים לקבוע ברזל ושאר מיני מתכות בראש חגורתו לנוי, וכשקובעים בו חוקקים בברזל צורת מפתח) מ"מ מאחר שאין רגילין לעשות צורת מפתח בכל החגורות הוה משוי כיון שדרך עשיית צורת מפתח מברזל עיקרו לתשמיש לפתוח המנעול משא"כ בשל כסף המפתח עצמו הוא תכשיט (מהר"ם שם. הובא במרדכי והגהות מיימוניות שם וב"י).
- קכ. לקמן סכ"ב. ומובא במהר"ם שם (שבזה גזרו משום אינו מחובר וחששו שמא יפול ויביאנו בידו).
- קכא. משמעות שו"ת מהר"ם שם (דמה"ט אפילו משוי איכא למימר). לבוש שם.
- קכב. שו"ת מהר"ם שם.
- קכג. שו"ת מהר"ם שם. רמ"א שם.
- קכד. כדלקמן סמ"ה וש"נ.
- קכה. שו"ת מהר"ם שם. שו"ת הרשב"א ח"ג סי' רסב. ט"ז סק"ז.
- קכו. כיון שעכ"פ חשוב קצת נגד המלבוש, כדלקמן סכ"ג וש"נ.
- קכז. שו"ת מהר"ם ושו"ת רשב"א שם. ב"י שם.
- קכח. לקמן סמ"ה וש"נ.
- קכט. דרכי משה ס"ק ד. מ"א ס"ק יח.
- קל. שו"ת מהרי"ל (סי' פד. סי' קנז סי"ג).
- קלא. מ"א שם. וראה גם דרכי משה שם.
- קלב. מהרי"ל שם. דעה הב' ברמ"א שם. ובכת"י: דחשוב כמו תשמיש דחגור (שקורין זינק"ל דהיינו כעין קרס) (שם). ומיהו היינו דוקא כשקבוע בראש החגורה בזינקל דהיינו בקרס שעשוי לחגור בו (מ"א ס"ק יח) שבראשו השני עשוי צורת מפתח (או במקום שתולין ברזלים לנוי בראש החגורה ובהם חקוק צורת מפתח) . וראה העו"ב תתל ע' 47 ואילך.
- קלג. ראה גם לקמן סכ"ג (במטפחת שקושר בראש החגורה, שצ"ל בקשר של קיימא). וראה העו"ב שם ע' 53.
- קלד. מהרי"ל ורמ"א שם.
- קלה. ובכת"י: אבל אם תולה מפתח באמצע החגורה אע"פ שקשור ומהודק היטב ברצועה בענין שא"א ליטול משם בשבת ואפילו תפר היטב את הרצועה בחגורתו אינו מועיל כלום כדלקמן סכ"ג בהג"ה (ב"ח סוד"ה ומ"ש ובספר המצות. ט"ז שם. מ"א שם ).
- קלו. ט"ז שם.
- קלז. מ"ב. מ"א סקי"ז.
- קלח. מ"א שם.
- קלט. ב"י סוד"ה ומ"ש רבינו בשם. רמ"א שם.
- קמ. ב"י שם. לבוש שם.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.