ח

הערות

1. קח. ירושלמי פ"ו סוף ה"א, לפירוש יש מפרשים שבהמאור (כח, ב), וברא"ש פ"ו סוף ס"י. דעה הא' בטור ושו"ע סי"א.
2. קט. רא"ש שם (שבאשכנז נוהגין היתר בזה, משא"כ לדעת יש מפרשים).
3. קי. שו"ת מהר"ם מרוטנבורג (פראג) סי' תקלב (שהקדמונים מצאו היתר, משא"כ לדעת יש מפרשים).
4. קיא. רז"ה שם. רא"ש שם. טור ושו"ע שם.
5. קיב. שו"ת מהר"ם שם. תשב"ץ סי' מט. הובא במרדכי רמז שנ. הגהות מיימוניות פי"ט הי"ח אות ד. דעה הב' בטור ושו"ע שם.
6. קיג. לבוש סי"א. וראה העו"ב תשנד ע' 65.
7. קיד. אור זרוע הל' שבת סי' פה אות ד. רא"ש שם. אגודה סי' פה. דרכי משה סק"ד.
8. קטו. מהר"ם שם (מהא דלקמן סוף סכ"א וש"נ). ב"ח סוף ס"ח (דוקא כשקבוע בסוף החגורה בדרך תכשיט). אליה זוטא ס"ק יא. וכדלקמן סוף סכ"א וש"נ. ובכת"י: או שמא יצטרך להשתמש בו וישלפנו. עי' ר"ן (רפ"ו סד"ה וכתבו) בשם הרמב"ן (נז, א ד"ה עוד הביא). ועי' סי' שג סי"ז (ולקמן שם סכ"ג, לענין יציאה לחצר הבית עם מפתח בחגורה).
9. קטז. ב"י ד"ה ומ"ש רבינו וכן. לבוש סי"א.
10. קיז. ב"י שם.
11. קיח. סעיף כג. ובכת"י: מיהו לפי המנהג שיתבאר בסי' שג סי"ח (ולקמן שם סכ"ג) יש להקל בכל ענין עי' שם (גם אין לחוש שמא יצטרך להשתמש בו, לדעת בעל התרומה (סי' רמ, שעכשיו שאין לנו רה"ר לא גזרו), שיתבאר שם).
12. קיט. מהר"ם שם. טור ודעה הא' ברמ"א סי"א. ובכת"י: ( כדרך שרגילים לקבוע ברזל ושאר מיני מתכות בראש חגורתו לנוי, וכשקובעים בו חוקקים בברזל צורת מפתח) מ"מ מאחר שאין רגילין לעשות צורת מפתח בכל החגורות הוה משוי כיון שדרך עשיית צורת מפתח מברזל עיקרו לתשמיש לפתוח המנעול משא"כ בשל כסף המפתח עצמו הוא תכשיט (מהר"ם שם. הובא במרדכי והגהות מיימוניות שם וב"י).
13. קכ. לקמן סכ"ב. ומובא במהר"ם שם (שבזה גזרו משום אינו מחובר וחששו שמא יפול ויביאנו בידו).
14. קכא. משמעות שו"ת מהר"ם שם (דמה"ט אפילו משוי איכא למימר). לבוש שם.
15. קכב. שו"ת מהר"ם שם.
16. קכג. שו"ת מהר"ם שם. רמ"א שם.
17. קכד. כדלקמן סמ"ה וש"נ.
18. קכה. שו"ת מהר"ם שם. שו"ת הרשב"א ח"ג סי' רסב. ט"ז סק"ז.
19. קכו. כיון שעכ"פ חשוב קצת נגד המלבוש, כדלקמן סכ"ג וש"נ.
20. קכז. שו"ת מהר"ם ושו"ת רשב"א שם. ב"י שם.
21. קכח. לקמן סמ"ה וש"נ.
22. קכט. דרכי משה ס"ק ד. מ"א ס"ק יח.
23. קל. שו"ת מהרי"ל (סי' פד. סי' קנז סי"ג).
24. קלא. מ"א שם. וראה גם דרכי משה שם.
25. קלב. מהרי"ל שם. דעה הב' ברמ"א שם. ובכת"י: דחשוב כמו תשמיש דחגור (שקורין זינק"ל דהיינו כעין קרס) (שם). ומיהו היינו דוקא כשקבוע בראש החגורה בזינקל דהיינו בקרס שעשוי לחגור בו (מ"א ס"ק יח) שבראשו השני עשוי צורת מפתח (או במקום שתולין ברזלים לנוי בראש החגורה ובהם חקוק צורת מפתח) . וראה העו"ב תתל ע' 47 ואילך.
26. קלג. ראה גם לקמן סכ"ג (במטפחת שקושר בראש החגורה, שצ"ל בקשר של קיימא). וראה העו"ב שם ע' 53.
27. קלד. מהרי"ל ורמ"א שם.
28. קלה. ובכת"י: אבל אם תולה מפתח באמצע החגורה אע"פ שקשור ומהודק היטב ברצועה בענין שא"א ליטול משם בשבת ואפילו תפר היטב את הרצועה בחגורתו אינו מועיל כלום כדלקמן סכ"ג בהג"ה (ב"ח סוד"ה ומ"ש ובספר המצות. ט"ז שם. מ"א שם ).
29. קלו. ט"ז שם.
30. קלז. מ"ב. מ"א סקי"ז.
31. קלח. מ"א שם.
32. קלט. ב"י סוד"ה ומ"ש רבינו בשם. רמ"א שם.
33. קמ. ב"י שם. לבוש שם.