ספרי כ"ק אדמו"ר הזקןשולחן ערוךאורח חיים חלק בהלכות שבתשא באיזה כלים מותר לצאת בשבת ובאיזה מהם אסורים ובו ס"ג סעיפים:ד

ד

ד לא יצא אדםסז בין איש בין אשהסח במחט בין נקובה בין שאינה נקובה התחובה לו בבגדו באותן מקומות שבבגדו שאין דרך לעולם לתוחבה שם בחול אף על פי שאין זה הוצאה כדרכהסט מכל מקום אסור מדברי סופרים.

אבל איש שיצא במחט הנקובה התחובה לו בבגדו לחבר קצותיו כגון <(ד)> מפתחי חלוקו וכיוצא בזה מהמקומות שבבגדו שדרך לתחוב שם מחט בחול אע"פ שהיא לצורך הלבישה חייב חטאתע לפי שאין דרך לתחוב שם מחט הנקובה אלא מחט שאינה נקובה וזה שתחב מחט נקובה משוי הוא לו אע"פ שהיא צריכה לו ללבישתועא שאין אדם רשאי לצאת עם כל חפצים הצריכים לו כשאינן לא תכשיט ולא דרך מלבושעב (ואין זו נקראת הוצאה שלא כדרכהעג לפי שלפעמים בחולעד כשרוצה להוליך מחט הנקובה לאיזה מקום תוחבה לפעמים בבגדו בהמקומות שתוחבין מחט שאינה נקובה ומוליכה כך ברשות הרבים עד המקום שהוא חפץעה) ולפיכך הרי זו הוצאה כדרכהעו וחייב עליה וכל שכן אם אינה תחובה לו לצורך לבישתו רק תחובה בהמקומות שבבגדו שדרך לתחוב בהם מחט בחול לפעמים כשמוליכה לאיזה מקוםעז:

הערות

  1. סז. טור מברייתא יא, ב. לפירוש המ"א ס"ק יט. וכדלקמן ס"ט (שכ"ה גם בחייט).
  2. סח. ב"ח סוד"ה ולא יצא במחט (בכל מקום שתחוב בבגד, ובזה חולק עליו המ"א בס"ק ח).
  3. סט. גמרא שם לרבי מאיר. רש"י שם ד"ה מאי לאו. רמב"ם פי"ט הכ"א. לפירוש המ"א ס"ק יט.
  4. ע. ס' התרומה סי' רנד. סמ"ג כ, סע"ג (באשה, שאסור אף כשסוגרת מפתחי חלוקה). ב"י סי' שג ד"ה ולא תצא במחט נקובה ובשו"ע שם ס"ט (שאף בזה חייבת חטאת). מ"מ פי"ט ה"ג בשם הגאונים והרמב"ן והרשב"א סב, א ד"ה אמר עולא. דעה א' בשו"ע ס"ח (שבזה דין האיש שוה לאשה). מ"א סקט"ו (שבמקום שדרך להוציא לדברי הכל חייב). מ"א סי' שג ס"ק ז (דמיירי אף במעמדת קישוריה ובאיש לצורך לבישה). וראה קו"א סוף ס"ק ד. וכ"ה לקמן סי' שג סי"א (באשה). אבל ראה מהדו"ב לסי' שא הג"ה י, שזה אינו מוכרח ואפשר שאינו חייב אלא כשהוא לא לצורך הלבישה. וראה העו"ב תתל ע' 48.
  5. עא. ב"י סי' שג ד"ה ולא תצא במחט נקובה. מ"א שם סק"ז. וכ"ה לקמן שם סי"א. אמנם ראה מהדו"ב לסי' שא (ד"ה והנה לפי"ז נסתר) שהקשה על ביאור זה, ויישב בדוחק, ומסיק כאמור בס' התרומה וסמ"ג שם, שבהעמדת מפתחי החלוק לא מקרי מלבוש כלל (ומותר רק באופן שהוא תכשיט), וביאר בב' אופנים (ד"ה והשתא וד"ה והנה לפי"ז במחט), כיון שאינן עשויות כדי שלא יפול הבגד או כיון שאין דרך לייחד מחט לכך.
  6. עב. תוס' ס, א ד"ה למאי. רא"ש פ"ו סי' ז (כשאינה מעמדת קישוריה). ב"ח סי' שג ד"ה ומ"ש אבל מחט (אף כשמעמדת קישוריה במחט שאינה נקובה). ט"ז שם ס"ק ז. מ"א שם סק"ח (שחלקו עליו במחט שאינה נקובה).
  7. עג. כקושית הב"ח שם ד"ה ומ"ש אבל. וכן הקשה במהדו"ב לסי' שא (ד"ה והנה לפי"ז נסתר).
  8. עד. מ"א ס"ק יט.
  9. עה. וכן נתבארה דעת הב"י במהדו"ב שם. אמנם אח"כ שם (ד"ה ושיטה) ביאר הטעם, משום דאורחא להוציאו דרך לבישה, ומ"מ לא מקרי דרך מלבוש אלא מה שדרכו כך תמיד כמו כל המלבושים.
  10. עו. תוס' יא, ב ד"ה ואם. מ"א סי' שג סק"ז. וכ"ה לקמן סי' שג סי"א.
  11. עז. ראה קו"א סוף ס"ק ד, שלדעת המ"א מיירי השו"ע, הן לצורך לבישה והן שלא לצורך לבישה. וראה גם מהדו"ב לסי' שא (ד"ה אבל) ממשמעות הרי"ף והרמב"ם.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.