ספרי כ"ק אדמו"ר הזקןשולחן ערוךאורח חיים חלק בהלכות שבתרחצ דין נר הבדלה ובו כ"א סעיפים:ט

ט

ט לא אסרו לברך על אור שלא שבת ממלאכת עבירה דהיינו נר שהודלק בשבת אלא על אותו נר עצמו אבל אם הדליק ישראל ממנו נר אחר במוצאי שבת מברכים עליונט שאף שיש בנר זה אור מהנר הראשון שלא שבת מכל מקום יש בו תוספת של היתר דהיינו מה שהאור מתוסף מאליו בהדלקת השני במוצאי שבת שהוא זמן היתר והרי הוא מברך על התוספת של היתרס.

אבל אותו נר עצמו שהודלק בשבת אין מברכין עליו במוצאי שבת אפילו לאחר זמן מרובה שכבר ניתוסף בו הרבה אור בזמן היתר משום גזירה שמא יבאו לברך על עמוד ראשון של האור שלא שבת דהיינו ביציאת השבת מיד שעדיין לא ניתוסף כלום על עמוד הראשון שדלק ברגע שלפני יציאת השבתסא אבל בנר שהדליק ממנו ישראל במוצאי שבת אפילו הדליקו במוצאי שבת מיד אין לגזור אם נתיר לברך עליו שמא יטעו לברך על נר הראשון שלא שבת לפי שסתם נר שלא שבת לא הודלק בשבת ע"י ישראל אלא ע"י נכריסב ומפני שנתיר לברך על נר שהדליק ישראל לא יטעו לברך על נר שהדליק נכרי שישראל בנכרי אינו מתחלף.

אבל נכרי שהדליק נר במוצאי שבת אין מברכים עליוסג אלא אם כן הדליקו מישראל אבל אם הדליקו מנכרי אחר אין מברכים עליוסד גזירה שמא יבאו לברך על נר שהדליק נכרי בשבת ויברכו עליו במוצאי שבת מיד קודם שיתוסף האור של היתרסה אבל כשאור זה של נכרי שמברך עליו בא מישראלסו אע"פ שגם הישראל הדליק מנכריסז כל שיד הישראל באמצע אין לגזור משום עמוד הראשון של נר שהודלק בשבת וכל שכן אם יד ישראל בתחלתו שהישראל הוא שהוציא האור מעצים ואבנים במוצאי שבת או שהדליקו מאור הדולק מערב שבת או מגחלים שהובערו מערב שבת שמברכים על נר שהדליק הנכרי ממנוסח:

הערות

  1. נט. ברייתא שם נג, א. טור ושו”ע ס"ו.
  2. ס. גמרא שם. ט"ז ס"ק ו. מ"א ס"ק ט. וראה לעיל סי' רעו סי"ג.
  3. סא. גמרא שם. רש"י שם ד"ה גזירה. ט"ז שם. מ"א ס"ק יא.
  4. סב. מ"מ פכ"ט סוף סכ"ה. ב"י ד"ה וגוי שהדליק. לבוש ס"ו.
  5. סג. כדעה הא' דלקמן ס"י.
  6. סד. ברייתא שם. טור ושו"ע שם.
  7. סה. גמרא שם. ט"ז ומ"א שם.
  8. סו. ברייתא שם. טור ושו"ע שם.
  9. סז. שהוא נר היתר שמותר לברך עליו כדלעיל.
  10. סח. רבינו יונה שם (לט, א) ד"ה ישראל. אליה זוטא ס"ק ח. אליה רבה ס"ק יג.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.