ספרי כ"ק אדמו"ר הזקןשולחן ערוךאורח חיים חלק בהלכות שבתרצז דין בשמים להבדלה ובו ט' סעיפים:ז
ז
ז מי שאינו נהנה מריח שאין לו חוש הריח לא יברך על הבשמים כשמבדיללה אלא אם כן נתכוין להוציא בני ביתו הקטנים המריחים שהגיעו כבר לחינוך ברכותלו אבל אינו יכול לברך בשביל גדולים המריחים אף שאינם יודעים לברך בעצמן לפי שברכה זו היא ברכת הנהנין וברכת הנהנין אין מי שאינו נהנה יכול לברך בשביל מי שנהנהלז מטעם שנתבאר בסי' קס"זלח.
ואינו דומה לברכת היין של קידוש שהיא ג"כ ברכת הנהנין ואעפ"כ יכול מי שאינו נהנה לברך לפי שהיין של קידוש אינו תלוי בהנאתו כלללט שלא תקנוהו חכמים בשביל הנאת האדם אלא בשביל שצריך לזכרהו על הייןמ אבל הבשמים במוצאי שבת לא הנהיגו חכמים אלא בשביל הנאת האדם להשיב נפשומא הדואבת ליציאת השבתמב והרי ברכתה כשאר ברכת הנהניןמג:
הערות
- לה. תשובת רבינו אפרים. הובאה במרדכי שם ובטור. שו"ע ס"ה.
- לו. ב"י שם בדעת ה"ר אפרים מברייתא ר"ה כט, ב. שו"ע שם. ט"ז סק"ח. וראה לעיל סי' קסז סוף סכ"ג וש"נ.
- לז. ט"ז שם. מ"א סק"ה.
- לח. סעיף כג.
- לט. כדלעיל סי' קסז סכ"ג (לחלק מטעם זה בין ברכת היין והמוציא שבקידוש לברכת המוציא שבאכילת פת בשבת). וראה גם סי' רעג ס"ו.
- מ. כדלעיל סי' רעא ס"ב. וראה מ”מ וציונים.
- מא. ראה לקמן סי' תריב ס"ז.
- מב. כדלעיל ס"א.
- מג. וראה לעיל סי' ריג ס"ה, שמ"מ היא הנאה כעין חובה, ולכן יכול להוציאם אפילו שלא בקביעות ישיבה (כמו בקידוש דלעי ל סי' רעג ס"י).
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.