ספרי כ"ק אדמו"ר הזקןשולחן ערוךאורח חיים חלק בהלכות שבתרצב דין תפלת מנחה בשבת ובו ז' סעיפים:ג

ג

ג ונוהגין לומר קודם קריאת התורה פסוק ואני תפלתיח וגו' על פי מה שדרשו חכמיםט על פסוק ישיחו בי יושבי שער ונגינות שותי שכרי וכתוב אחריו ואני תפלתי וגו' אמר דוד לפני הקב"ה רבש"ע אין אומה זו כשאר אומות העולם אומות העולם כשהם שותים ומשתכרים הולכין ופוחזין ואנו לא כן אלא אע"פ ששתינו ואני תפלתי וגו' ולכך הנהיגו לומר כן קודם קריאת התורה שקורין בשביל יושבי קרנות כדי להודות ליוצרנו שלא שם חלקנו כהם שהם פוחזין כל היום ואנו אף היושבי קרנות שבנו מתאספים לשמוע תורהיא.

וביו"ט שחל בחול אין נוהגין לאמרו הואיל ואין קוראין בו בתורה במנחהיב ומטעם זה גם בשבת במקום שאין ספר תורה אין צריך לאמרויג אלא שנהגו בשבת לאמרו בכל עניןיד:

הערות

  1. ח. תהלים סט, יד. טור ורמ"א ס"א. וכ"ה בסידור (מנחה לשבת).
  2. ט. טור בשם המדרש. ראה איכה רבתי פתיחתא יז. שבלי הלקט סי' קכו בשם רש"י (בס' הפרדס ע' שיג).
  3. י. תהלים סט, יג.
  4. יא. שבלי הלקט שם. כל בו סי' מ בשם רבינו נתן. וראה לקמן סי' תרכב ס"ג (שביוהכ"פ אין שייך טעם זה).
  5. יב. שבלי הלקט וכל בו שם. מ"א סק"א.
  6. יג. מ"א שם. וראה גם מ"א סק"ב.
  7. יד. פרי מגדים א"א סק"ב. וראה אליה רבה ס"ק ב טעמים נוספים לאמירת ואני תפילתי. ובסידור (מנחה לשבת): כשקורין בתורה אומרים חצי קדיש ואח"כ אומרים ואני תפלתי גו'.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.