ג
ג אם נמשכה סעודת הבקר עד שהגיע זמן מנחה גדולה שאז מתחיל זמן סעודה ג' טוב שיפסיק הסעודה ויברך ברכת המזון ויטול ידיו מיד ויברך המוציאל על לחם משנהלא ויסעוד שאם לא יעשה כן מאחר שנמשכה סעודת הבקר עד אותה שעה לא יוכל לאכול אחר כך סעודה ג' אלא אכילה גסהלב אבל מיד סמוך לאכילה עדיין האצטומכא פתוחהלג.
ומכל מקום כדי שלא יהא נראה שהכל סעודה אחת טוב להפסיק מעט אחר ברכת המזון בדברי תורה או בטיול קצתלד וטוב ג"כ לקום ולילך מעט ולא להשאר יושב במקומולה אף שמפסיק מעט בדברי תורה אבל אם אינו מפסיק בברכת המזון אף שמפסיק הרבה בדברים אחרים ובטיול הרי הכל נחשב סעודה אחת.
ואין איסור במה שמפסיק בברכת המזון וגורם לחזור ולברך המוציא וברכת המזון על גמר הסעודה שהיה יכול לגומרה קודם ברכת המזון והרי זה גורם ברכה שאינה צריכה דכיון שמפסיק בשביל כבוד שבת אין כאן משום מרבה בברכות שלא לצורךלו.
אבל אין לדרוש כן ברבים כיון שקודם חצות אינו יכול להפסיק בברכת המזון ולצאת ידי חובת סעודה ג' במה שיאכל אחר ברכת המזון ואין העולם בקיאים בהלכה זולז לחלק בין קודם חצות לאחר חצות אלא כל אדם יעשה כן לעצמו:
הערות
- ל. תשב"ץ סי' כא. שו"ת הרא"ש כלל כב סי' ד בשם רבותיו. טור ושו"ע ס"ג.
- לא. ראה להלן ס"ז.
- לב. טור ושו”ע שם.
- לג. לבוש ס"ג. ט"ז סק"ב. מ"א סק"ז. וראה גם לעיל סי' רמט קו"א ס"ק ג.
- לד. רש"ל בהגהותיו על הטור בשם המרדכי. ב"ח ד"ה וכן היה עושה. ט"ז סק"א.
- לה. מהרי"ל הל' סוכה (הל' החג ס"ג). מ"א סק"ו (וטיול דלעיל הוא במובן מנוחה, כדלקמן סי' תרלט ס"ד וסט"ו).
- לו. הרא"ש בתשובה כלל כב סי' ד. הובא בב"י ד"ה וכן היה. לבוש שם. ונתבאר לעיל סי' רמט קו"א ס"ק ד ד"ה ועיין במ"א, ושכן דעת הרבה פוסקים (ראה לקמן ס"ד דעת התוס' להחמיר). וראה לעיל סי' רעא סוף סי"ב וקו"א ס"ק ד, שכשאינו לצורך הוי ברכה שאינה צריכה.
- לז. הרא"ש בתשובה שם סי' יג. הובא בב"י שם. מ"א סק"ו.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.