ו
ו וכל זה כששכח לסלק הנר מהטבלא קודם כניסת השבת שלכן לא נעשית הטבלא בסיס לדבר המוקצה כיון שאינה משמשת אז לנר מדעת בעל הביתסו אלא מחמת שכחתו אבל אם מדעתו הניח הנר על הטבלאסז שיהיה עליה בכניסת השבתסח הרי נעשית בסיס להנרסט וטפלה אליוע ואסורה בטלטול כמוהועא לפיכך אסור לנערהעב אף אם הנר הוא של שעוה וכיוצא בו ואף אם צריך למקום הטבלאעג אבל מותר ליגע בטבלאעד כמו שמותר ליגע בכל מוקצהעה כמ"ש בסי' ש"חעו ועל ידי נכרי מותר לטלטלהעז ולנערהעח מטעם שנתבאר בסי' רע"ועט.
ויש אומריםפ שאינה נקראת בסיס אלא א"כ היתה דעתו שיהיה הנר עליה כל השבת כולה אבל אם היה דעתו לסלקו אחר כניסת השבת על ידי נכריפא או על ידי ניעור או שאר טלטול מן הצד הרי זה מותר לנערה אם הנר של שעוה וכיוצא בופב ויש לסמוך על דבריהם להקל במקום הפסדפג כגון נר שעל השלחן שנפל על השלחן וחושש שלא ישרף השלחן ינער השלחן והנר נופל מעליו אם הוא של שעוה וכיוצא בו אם היה דעתו מבעוד יום לסלקו מעל השלחן בשבת על ידי נכריפד או על ידי טלטול מן הצד.
ואם נפל הנר על המפה שעל השלחן אע"פ שהנר היה עומד עליה בכניסת השבת לא נעשית המפה בסיס לו לדברי הכלפה מטעם שיתבאר בסי' ש"טפו ויכול לנערה שיפול הנר מעליה או שאר מוקצה שנפל עליה בשבת אע"פ שאין שם הפסד אם לא ינער.
ואף אם נפל הנר או שאר מוקצה שעל השלחן שנעשה בסיס להנר שהיה מונח עליו בכניסת השבת מכל מקום אם היה מונח על השלחן בכניסת השבת דהיינו בבין השמשות גם לחםפז (שלצורך השבתפח) הרי נעשה בסיס לאיסור ולהיתרפט בכניסת השבת ואף לאחר שסלקו הלחם ממנו לא נעשה בסיס להנר בלבדו כיון שהוא כבר אחר כניסת השבתצ ולפיכך יכול לנערו להפיל מעליו הנר ושאר מוקצה לטלטלו אח"כ כמו שירצהצא וכן אם היו מונחים עליו בין השמשות שאר דברים שאינם מוקציםצב והוא שיהיו (הלחם או) שאר הדברים חשובים יותרצג מן דליקת הנר דהיינו מן השלהבתצד שהנר נעשה בסיס אליהצה כמ"ש בסי' רע"טצו.
ואם צריך לגוף השלחן לטלטלו למקום אחר אם אפשר לנער ממנו הנר (כגון שא"צ עוד לנר זה) ינערנו ממנו מתחלה ע"י שיטה השלחן ויפול הנר מעליו ואח"כ יטלטלנו למקום שירצהצז ואם אי אפשר לנער (כגון שהוא צריך עוד לנר זה במקום האחרצח או שיש חשש הפסדצט בניעור זה שלא ישבר הנרק) רשאי לטלטלנו בעוד הנר עליו הואיל ולא נעשה בסיס לו בלבדו בבין השמשות ואפילו אם אינו צריך עוד לנר אלא שצריך למקום השלחןקא ואם ינער שם הנר לא יוכל לעשות חפצו באותו מקום מותר לטלטל השלחן עם הנר שעליו למקום אחר הואיל ולא נעשה השלחן בבין השמשות בסיס לאיסור בלבדו וכמו שיתבאר כל זה בסי' ש"טקב וש"יקג עיין שם כל פרטי דינים אלו וטעמיהם:
הערות
- סו. ראה לקמן סי' שט סי"א.
- סז. גמרא קכ, ב. טור ושו”ע שם. וראה לקמן סי' רעט ס"א. סי' שי ס"ד וסי"א. סי' שכה ס"ז.
- סח. ראה לקמן סי' שט ס"ז וש"נ.
- סט. גמ' שם. טור ושו"ע שם.
- ע. ראה רש"י מז, א ד"ה לדבר האסור וד"ה הא ליכא.
- עא. ראה רש"י קמב, ב ד"ה נעשה חבית. ב"י סי' שט ד"ה שכח אבן. וראה גם לקמן שם.
- עב. טור ושו"ע שם. וכ"מ מלשון רש"י קמב, ב ד"ה נעשה. אבל ראה לשון רש"י קכ, ב ד"ה אבל.
- עג. ראה ב"י סי' שט ד"ה וכל זה. וראה גם לקמן שם.
- עד. רמ"א ס"ד. וראה גם מרדכי רמז ת.
- עה. מרדכי שם.
- עו. סעיף יד.
- עז. בין אם מונח עליה נר של שעוה בין נר של שמן (לעיל סי' רעו ס"ט), אם צריך למקום הטבלה או להנות מאור הנר (לעיל שם רס"י).
- עח. אם רוצה הגוי להשתמש בגוף הטבלה, או אפילו אם רוצה הישראל להשתמש בטבלה מבלי לטלטלה כגון להניח עליו דבר היתר כדלקמן סי' שח סי"ד, אבל הישראל אסור לו להשתמש בגוף טבלה ע"י טלטול כדלקמן סי' שט ס"ח.
- עט. ס"ט וש"נ, וראה שם שסיים שאין להתיר לעם הארץ.
- פ. תוס' נא, א ד"ה או בשם ר"ת. ספר התרומה סי' רנד ד"ה פרק נוטל. הובא בטור סי' שט. דעה ב' בשו"ע סי' שט ס"ד. הובא גם לקמן סי' שט ס"ז. ואם התנה, ראה לקמן סי' רעט ס"ה.
- פא. ב"ח סוף הסי'. ט"ז סק"ה. וראה גם תוס' מד, ב ד"ה יש.
- פב. כדלעיל ס"ה.
- פג. ב"ח שם. ט"ז שם. מ"א סק"ח. וראה גם לקמן סי' שט סוף ס"ז.
- פד. ב"ח שם.
- פה. כלומר לב' הדעות המובאות כאן.
- פו. ס"ט וש"נ.
- פז. מ"א שם.
- פח. ראה מ"א סי' רעט סק"ה. וראה קיצור הלכות סי' רעט הערה 16.
- פט. מ"א סי' רעט סק"ה.
- צ. ראה גם לקמן סי' שי סי"ח וש"נ. וראה תהלה לדוד סי' רעט סק"ב.
- צא. ראה גם לקמן סי' שט ס"ד וסי' שי סי"ז.
- צב. ראה גם לקמן סי' שט שם וסי' שי סט"ז. וראה בדי השלחן סי' קיב ס"ק יא בטעם שאין המפה מועילה לכך.
- צג. ראה גם לקמן סי' שט ס"ד וסי' שי סט"ז.
- צד. וראה בדה"ש סי' קיב סקכ"ד. וראה קיצור הלכות סי' רעט הערה 16 והערה 29. וראה גליון התקשרות שפז ע' 16. וראה לקמן סי' שלד סי"ח.
- צה. מ"א סי' רעט סק"ה.
- צו. סעיף א.
- צז. כדלקמן סי' שט ס"ד וש"נ.
- צח. וראה לקמן סי' שיא סי"ד שאם מטלטל (רק) בשביל האיסור אסור אף בטלטול מן הצד. וראה תהלה לדוד סק"ה. וראה עד"ז לקמן סי' שיא ס"ט.
- צט. מ"א סוף סק"ח.
- ק. ראה ב"ח סוס"י שי. מ"א סי' שי סקי"א. לקמן סי' שח סוף ס"ה. אבל ראה לקמן סי' שט ס"ד "איזה הפסד בדבר המותר", וראה גם לקמן סי' שי סי"ז: ינער גם ההיתר עמו אם אין הפסד בניעורו.
- קא. מ"א סק"ח.
- קב. סעיף ד.
- קג. סעיף יז.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.