ה
ה הניח נר על גבי טבלאמה מבעוד יום ושכח לסלקו ממנה קודם שחשכהמו ונצרכה לו הטבלאמז לטלטלה ולהשתמש בה בשבת מנער את הטבלא והנר נופל מעליהמח על הארץ ומטלטלה לכל מקום שירצה ובלבד שלא יתכוין לכבות הנר בניעור זהמט ואף אם נכבה מאליו על ידי נפילתו אין בכך כלוםנ שדבר שאינו מתכוין הואנא ואין כאן פסיק רישיה שאפשר שלא יכבה ע"י כך.
במה דברים אמורים כשכבר כלה השמן מהנרנב ולא נשאר בו רק פתילה דולקת או שהוא נר של שעוה וכיוצא בונג אבל נר שיש בו שמן אסור לנער הטבלא להפילו מעליה לפי שאי אפשר שלא יתקרב השמן קצת אל הפתילה ויתחייב משום מבעירנד או יתרחק קצת ממנו ויש בו משום מכבהנה וכל שכן אם ישפוך ממנו קצתנו.
ומכל מקום מותר לומר לנכרי לנערה שכל פסיק רישיה מותר על ידי נכרינז כמו שנתבאר בסי' רנ"גנח ולפיכך אף בנר של שעוה וכיוצא בו טוב שלא יעשה הישראל בעצמו אלא על ידי נכרינט אם אפשר בקל למצוא נכריס או שא"צ לטבלא כל כךסא.
ואם צריך למקום הטבלא יכול לטלטלה עם הנר שעליהסב אפילו הוא של שמןסג לאיזה מקום שירצהסד כמו שיתבאר בסי' ש"טסה:
הערות
- מה. ברייתא קכ, ב. טור ושו”ע ס"ג.
- מו. ראה תרומת הדשן ח"ב סי' קצג. מ"א סי' שט סק"ו. וראה רש"י שם ד"ה אלא.
- מז. לבוש ס"ג.
- מח. ברייתא שם. טור ושו”ע שם.
- מט. טור ושו”ע שם. וראה גם לעיל סי' רסה ס"ד-ה.
- נ. ברייתא שם. לבוש שם.
- נא. לבוש שם.
- נב. תוס' שם ד"ה מנער. רא"ש פט"ז סי' ח. טור ושו”ע שם.
- נג. ראב"ד פי"ב ה"ו. מ"מ שם. ר"ן (מה, א) ד"ה תנו. טור ושו"ע שם.
- נד. ירושלמי שבת פ"ג ה"ד. הובא ברא"ש שם. טור ושו"ע שם. לבוש שם.
- נה. ירושלמי שם. הובא ברא"ש שם. לבוש שם.
- נו. ראה תוס' שם. רא"ש שם. ר"ן שם. וראה לעיל סי' רסה ס"א. וראה פרישה סק"ח.
- נז. מ"א סק"ז.
- נח. סוף ס"י וסכ"ח.
- נט. כל בו ריש סי' לא בשם ה"ר פרץ. הובא בב"י ד"ה ומ"ש ובלבד. רמ"א ס"ג.
- ס. ראה לבוש שם. ב"ח סוף סי' זה.
- סא. רמ"א שם.
- סב. ראה גמרא קמב, ב.
- סג. ראה אליה זוטא סי' רעו סק"ב ואליה רבה שם סקי"ג.
- סד. ראה רש"י שם ד"ה אבל.
- סה. סעיף ו.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.