ג
ג ואם הנר קבוע בדלת עצמה אם הוא של שמן אסור לפתוח או לנעול הדלתכה כדרכו בחולכו שעל ידי הפתיחה ונעילה כדרכו אי אפשר שלא יתקרב קצת השמן אל הפתילה (ויתחייב משום מבעיר) או יתרחק קצת ממנו (ויש בו משום מכבה)כז אלא פותח ונועל בנחתכח בענין שלא יהא פסיק רישיהכט.
ואין איסור (ג) בטלטול הדלת משום הנר המוקצה הקבוע בה לפי שהדלת לא נעשית בסיס לנר מפני שהיא חשובה שמשמשת לבית ובטלה אצלו ולא להנרל.
ואם הוא נר של שעוהלא וכיוצא בו מותר לפתוח ולנעול כדרכו אלא א"כ הוא בענין (שיש לחוש) שיכבה לגמרילב אם לא יזהר לפתוח ולנעול בנחת אבל אם יפול ע"י כך לארץ אין בכך כלום כמו שיתבארלג.
וכן אם הנר הוא אחורי הדלת והוא בענין שאין לחוש להרוח שמבחוץ (כגון שהדלת נפתח מחדר לחדר) אלא שיכבה מחמת הדלת עצמה שמנשבת עליולד אם פותחה כדרכו בחול צריך ליזהר לפותחה בנחתלה (בענין שלא יהיה פסיק רישיהלו):
הערות
- כה. פירוש ר"י בההיא דרב קכ, ב. הובא בתוס' שם ד"ה פותח. רא"ש פט"ז סי' ט. טור ושו”ע ס"א.
- כו. מ"א סק"א.
- כז. תוס' שם. וכ"ה משמעות הרא"ש שם, וטור ושו"ע שם.
- כח. מ"א שם.
- כט. ראה ט"ז סק"ב.
- ל. תוס' שם. מרדכי רמז ת. וראה קו"א סק"ג.
- לא. ב"י ריש הסי'. רמ"א סוף ס"א.
- לב. ט"ז סק"ג.
- לג. סעיף ה.
- לד. שו"ת הריב"ש סי' שצד. אליה זוטא ואליה רבה סק"א.
- לה. אליה זוטא ואליה רבה שם.
- לו. ראה שו"ת הריב"ש שם.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.