טו

טו וכל האיסורים שנתבארו בחימום כנגד המדורה או בית החורף אינן אלא בארצות שאינן קרות אבל בארצות הקרותקח כמו במדינות אלוקט מותר לומר לנכרי לעשות מדורה בשביל ישראל ביום שהקור גדולקי וכן לומר לו לחמם את בית החורף לפי שהכל הם כחולים אצל הקור הגדול אבל ביום שאין הקור גדול כל כך אם אין לו קטנים שמצטערים הרבה אסור לומר לנכרי לעשות מדורה או לחמם בית החורףקיא.

ואם עושה מדורה מעצמו מעצי ישראל צריך למחות בידוקיב ואם לא מיחה אסור להתחמם כנגדהקיג ואם חימם בית החורף מעצמו בשביל ישראל מעצי ישראל אסור ליכנס בו כדי להתחמםקיד אבל אם הוא דר בו א"צ לצאת ממנוקטו:

הערות

  1. קח. הגהות מרדכי סי' תנב. הגהות מיימוניות פ"ו אות ו בשם ר' יום טוב ועוד פוסקים. שו"ע ס"ה.
  2. קט. לבוש ס"ה.
  3. קי. משא"כ בימי ניסן ותשרי, כדלקמן סי' תקז קו"א ס"ק ד (ד"ה כתב המג"א).
  4. קיא. רבינו ירוחם נתיב יב ח"ג (ע, ב). שו"ת מהרי"ל סי' קסו. שו"ע שם.
  5. קיב. מ"א ס"ק טו. וכדלעיל ס"ג. וראה במצויין לעיל שם ובס"ה, מסקנתו במהדו"ב, שאם הוא כדי שהישראל יהנה ממלאכה זו בשבת צריך למחות אף כשעצים של נכרי, ואם הוא רק מוסיף על המדורה אין צריך למחות אף כשהעצים של ישראל, שבזה תלוי גם אם מותר להתחמם כנגדו.
  6. קיג. כדלעיל ס"ג וס"ה וסי"א, שאם מיחה ולא השגיח בו מותר להשתמש באורו.
  7. קיד. ראה תהלה לדוד סק"ב. ביאורי השולחן ע' רמו.
  8. קטו. כדלעיל ס"ב.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.