יג
יג וכל זה בנר אבל במדורה שעשאה נכרי אפילו לצרכו בלבד או לצורך חולה אפילו שיש בו סכנהצג אסור לבריא להתחמם כנגדה גזרה שמא ירבה הנכרי עצים בשבילו אם יהיה מותר לו להתחמם בהצד ואינה דומה לנר שאין שם חשש שירבה בשבילו שנר לאחד נר למאהצה משא"כ במדורה שכל מה שמתרבים בני אדם המתחממים בה צריך להרבות בה עצים להרחיבה אבל אם חימם את בית החורף לצרכו או לצורך חולה מותר לבריא לילך מבית הקיץ לבית החורף להתחמם בו שאין לחוש שמא ירבה לחממו בשבילו שחימום לאחד חימום למאהצו.
ויש מתיריןצז אפילו במדורה ואין גוזרים שמא ירבה בשבילו מפני שאף אם לא היה מרבה בשבילו היה נהנה קצת מהמדורה ואף שע"י רבוי העצים נהנה ממנו בריוח אין תוספת הנאה זו כדאי לגזור בשבילהצח שמא יאמר לוצט להרבות בשבילו עצים ואף אם עשה הנכרי מדורה קטנה לצרכו בלבד או לצורך חולה ואח"כ בא זה להתחמם כנגדה והוסיף הנכרי עצים בשבילו מדעת עצמו אין הוספה זו אוסרתו להתחמם שם כיון שהיה יכול להתחמם שם קצת אף בלא הוספה זוק וכן אם היתה המדורה דולקת מבעוד יום ובשבת הוסיף בה הנכרי עצים בשביל ישראל מותר להתחמם כנגדהקא.
(רק שלכתחלה צריך ליזהר בכל זה למחות בו אם העצים של ישראל כמו שנתבארקב).
ולעת הצורך (ה) יש לסמוך על דבריהםקג להקל בדברי סופרים:
הערות
- צג. ראה ב"י ד"ה ומ"ש רבינו או לצורך חולה.
- צד. שבלי הלקט סי' קיב בשם רבינו תם. טור ודעה הב' בשו”ע ס"א. וראה גם לקמן סי' שיח ס"ה. סי' שכה סי"ח (וראה שם דהיינו במכירו. וראה קו"א ס"ק ה).
- צה. רבא קכב, א. וכדלקמן סי' שכה סי"ח.
- צו. מ"א סק"ג.
- צז. ס' התרומה סי' רנב. סמ"ג ל"ת סה (כ, ג). מרדכי סי' רנ. הגהות מיימוניות פ"ו אות ה, בשם מהר"ם מרוטנבורג שעשה כן הלכה למעשה. דעה הא' בשו"ע שם.
- צח. ב"י שם.
- צט. כדלעיל סוף ס"א, שזהו טעם איסור ההנאה במה שעשה הנכרי בשבילו.
- ק. ב"י ד"ה ואם יש נר.
- קא. כבמעשה דמהר"ם מרוטנבורג שבהגהות מיימוניות שם. הובא בט"ז ס"ק ג.
- קב. סעיף ג. וראה במצויין שם ובס"ה מסקנתו במהדו"ב, דהכא התירו אפילו בעצים של ישראל, ואין צריך למחות אע"פ שישראל נהנה בשבת מהמלאכה, כיון שהוא רק הוסיף נר או הוסיף שמן בנר (דשרי ליהנות כהאי גוונא).
- קג. ט"ז ס"ק ג. וראה קו"א ס"ק ה.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.