ה

הערות

1. לב. טור ורמ"א ס"ד. והיינו שעכ"פ אינו צריך למחות בו, כיון שהשמן הוא של הנכרי, ולפי מה שנתפרש בו לעיל סי' רנב קו"א ס"ק ה (ד"ה ועי' שם), וכהכרעת המ"א שנתבארה שם (ד"ה והנה לפי). אמנם במהדו"ב לסי' רמג ד"ה ומהאי טעמא מסיק דהכא התירו אפילו בשמן של ישראל, ואין צריך למחות אע"פ שישראל נהנה בשבת מהמלאכה, כיון שהוא רק הוסיף נר או הוסיף שמן בנר (דשרי ליהנות כהאי גוונא, כדלקמן סי"ג-ד). וראה לקמן סי' שז ס"ז, כשהנכרי בא מעצמו להסיר הפחם שבראש הנר.
2. לג. ראה מ”מ וציונים.
3. לד. ב"ח ד"ה ויכול למחות. מ"א ס"ק יג.
4. לה. מ"א שם. וראה גם לעיל ס"ג במוסגר.