א
רעו דיני נר שהדליק הנכרי בשבת ובו י"ז סעיפים:
א נכרי שהדליק את הנר בשביל ישראל אסורא לכל אדם להשתמש לאורו בשבת אפילו למי שלא הודלק בשבילו שהחמירו בזה חכמים הואיל ונעשית מלאכה גמורה של תורה בשביל ישראל בשבתב וכן אם הבעיר מדורת עצים בשביל ישראל אסור לכל אדם מישראל להתחמם כנגדה בשבתג ואפילו אם הנכרי נתכוין לטובת עצמו כגון ששכרו הישראל וקצץ לו שכרד כך וכך בעד כל יום ויום שידליק לו נרות ויבעיר לו מדורהה או שקצץ לו בעד כל (א) הדלקה והדלקה והבערה והבערהו ולא צוהו להדליק ולהבעיר בשבתז אלא הוא עושה מעצמו כדי להרבות בשכרו אעפ"כ אסור ליהנות ממלאכתו בשבת שהואיל וגוף הישראל יהא נהנה בשבת מגוף המלאכה הרי עיקר המלאכה נעשית בשבת בשבילוח שהרי הנכרי אינו נהנה מגוף המלאכה אלא משכרהט והוא מתכוין בעשיית גוף המלאכה בשבת בשביל שיהנה הישראל ממנה בשבתי נמצא שעשיית מלאכת השבת היא בשבילו כשיהנה ממנה בשבת ויש לגזור גזרה שמא יאמר לו לעשותה בשבת בשביל הנאתויא אם יהיה מותר לו ליהנות ממנה כשעיקר עשייתה בשביל הנאתו:
הערות
- א. משנה קכב , א. טור ושו”ע ס"א. וראה לקמן סי' שכה סי"ט, דהיינו אפילו אינו אומר כן אלא מעשיו מוכיחים שלצורך ישראל עושה.
- ב. תוס' שם ד"ה ואם. רא"ש פט"ז סי"ב. טור ושו”ע שם. וראה גם לקמן סי' שכה ס"ט וסט"ז. סי' תקטו ס"א (בהג"ה). וראה תהלה לדוד סי' רנג סק"ט.
- ג. שבלי הלקט סי' קיב בשם ר"ת. מרדכי פ"ק סי' רנ. טור ושו"ע ס"א.
- ד. תוס' שם (שאין אומרים אדעתא דנפשיה עביד). ס' התרומה סי' רכב וסי' רנב. סמ"ג ל"ת סה (יט, ד). רמ"א ס"א בהג"ה הא'.
- ה. מ"א סק"ב. לפי מה שנתבאר לעיל סי' רמג קו"א ס"ק א שנקרא קבלנות כיון שקיבל עליו כל המלאכה. אמנם במהדו"ב ד"ה ושאני שכיר יום חזר בו מביאור זה, וביאר שאם כל יום מתחשב לבדו נקרא שכיר יום. וראה זכרון יוסף סי' צב. ואם הוא שכיר שנה ראה לעיל סי' רמד סי"א וש"נ.
- ו. מ"א שם. לפי מה שנתבאר לעיל סי' רמד קו"א ס"ק א ד"ה ועוד יש לומר והוא העיקר.
- ז. שאסור אף בקבלנות, כדלעיל סי' רמז ס"א וש"נ.
- ח. תוס' שם. ור"ן ספ"ק ז, א ד"ה ובכולן (ראה בציונים לקמן). וכ"ה לעיל סי' רנב ס"י. ואם לא עשה הנכרי כדי שיהנה הישראל מהמלאכה בשבת, ראה לעיל שם סי"א. ולענין מצוה ראה סי' תקפו סכ"ד. זכרון יוסף סי' עח וסי' פ.
- ט. ראה ביאורי השולחן ע' רלא.
- י. תוס' שם. ר"ן שם, לפירוש מ"א סי' רנב ס"ק יא. אבל ראה מהדו"ב לסי' רמג בתחלתו שלא זוהי כוונת הר"ן, ומכל מקום הדין דין אמת גם לס' התרומה שם (שאסר מטעם זה אף בקצץ).
- יא. ומטעם זה אסור אף במוצאי שבת עד בכדי שיעשה. רמב"ם פ"ו ה"ח. ושאר פוסקים בסי' תקטו . ובשוע"ר שם ס"א לדעה הב'. וכ"ה לעיל סי' רמג ס"ב וש"נ. וראה צ"צ או"ח סי' כט ס"ג.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.