י
י הרב יכול לראות לאור הנר מהיכן יקראו התינוקותמז ולסדר ראשי הפרשיותמח בפיומט מתוך הספר לאור הנר והשאר קורא בעל פה לסייע את התינוקות ולא ראשי פרשיות בלבד אלא כל שיודע קצת הפרשה בעל פה ובקצת צריך לראות בספר אפילו באמצע הפרשה הרי זה מותר שמאחר שאינו מעיין בספר תמיד יש לו היכר בזה ולא יבא לשכוח ולהטותנ.
לפיכך ליל פסח שחל להיות בשבת מותר לקרות ההגדה בספר לאור הנר לפי שאין עם הארץ שלא תהא שגורה בפיו קצתנא ואינו צריך לעיין בספר אלא לפרקים (ג) (ואף כשקורא כולה בספר מותר כיון שאינו צריך לזה) והוא הדין הזמירות שאומרים בכל שבת על השלחן מי שרגיל בהן קצת בעל פה יכול לאמרן מתוך הספרנב וכל שכן שהמשכים בשבת לבית הכנסת מתפלל שם לאור הנר הדולק מבעוד יום שזהו מותר שהתפלה ושאר דברים שהוא רגיל לאמרם הם שגורים בפיו יותר מההגדהנג אבל ללמוד אסורנד אפילו הוא יום אם החדר אפל עדיין בענין שצריך לנרנה:
הערות
- מז. משנה יא, א כפירוש ב' שברש"י שם ד"ה החזן. טור ושו"ע ס"י.
- מח. גמרא יב, ב. טור ושו"ע שם.
- מט. פירש"י שם ד"ה ראשי פרשיות. ב"י ד"ה והרב ממשמעות הפוסקים. שו"ע שם.
- נ. ב"י שם. שו"ע שם.
- נא. שבלי הלקט סי' סד בשם רבי בנימין. שו"ע ס"ט. וראה גם לקמן סי' תעג סוף ס"ה.
- נב. מ"א סק"ו.
- נג. ט"ז סק"ח. וראה גם סק"ד.
- נד. ט"ז סק"ח.
- נה. ראה הגהות מיימוניות פ"ה אות ס בשם מהר"ם מרוטנבורג. שו"ת הלכות קטנות ח"ב סי' כז.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.