ג

הערות

1. טז. שו"ת רשב"א שם. רא"ש פ' ערבי פסחים ס"ה. הגהות מיימוניות פכ"ט אות מ, ומרדכי פסחים שם בשם ברכות מהר"ם (ד"ה ואותם בני אדם). טור ושו”ע. וכדלקמן סי' רעא ס"ט.
2. יז. משא"כ ברכת הקידוש. וראה מ”מ וציונים. העו"ב (ירות"ו) ע' קסא. פסקי אדה"ז ע' 197. וראה לקמן סי' רצה ס"ד (במוסגר) לענין הבדלה, וש"נ.
3. יח. הגהות מיימוניות שם. טור ושו"ע.
4. יט. רשב"א עירובין מ, ב ד"ה ליתביה. שו"ת הר"ן סי' נב. מ"א ס"ק א. וכדלעיל סי' קצ ס"ד, לחוש לדעה הראשונה שם האוסרת בקטן שלא הגיע לחינוך.
5. כ. יבמות קיד, ב.
6. כא. מ"א שם. וכ"ה לעיל סי' קו ס"ג. לקמן סי' תעא ס"י. סי' תעב סכ"ג. וראה לקמן סי' שמג ס"ו-ז שהביא דעה נוספת, שבדברי סופרים מותר להאכילו בכל אופן, כשהוא לצרכו או לצרכינו. וראה צ"צ או"ח (הוספות) יד, ב. תהלה לדוד סי' שמג סק"ד. בדי השלחן סי' קמז סק"ז. מ”מ וציונים. הערות בשו"ע אדמוה"ז ע' 149. העו"ב תשפח ע' 57. תשצ ע' 66.
7. כב. מ"א שם. וראה לקמן סי' תעא ס"י. סי' תרטז ס"א וס"ד. העו"ב (ירות"ו) ח"ז ע' קסה. העו"ב תתכט ע' 62.
8. כג. הגהות מנהגים ערבית של שבת אות לא. הובא במ"א שם. וראה לקמן סי' רעא סכ"ה ולעיל סי' קצ ס"ד (במוסגר), שי"א שבקידוש שבבית צריך לטעום המקדש בעצמו.
9. כד. מ"א שם. וראה מ"א סי' רעג סק"ח.
10. כה. סעיף ט.
11. כו. מ"א שם.
12. כז. סעיף ו (לענין להוציא את מי שאינו יודע לקדש). וראה גם לקמן סי' רצו סי"ז (לענין להוציא בני ביתו). סי' רצז ס"ז (לענין להוציאם בברכות הנהנין). לעיל סי' קסז סוף סכ"ג (לענין להוציא קטנים שאין חינוכם מוטל עליו).